Neonatology other

מקומו של ניטור לא-פולשני של תפוקת הלב בזמן לידה של תינוקות במועד (ADC Fetal & Neonatal Edition) והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood. Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ניטור חשמלי לא-פולשני של הלב באמצעות Electrical Bioreactance הינה טכניקה בטוחה ויעילה לשימוש בחדר לידה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ניטור לא-פולשני של תפוקת הלב מספק הערכה רציפה של תפוקת הלב ועשוי לסייע בחדר לידה בהחלטות על טיפול ביילודים שנולדו במועד. מטרתם כעת הייתה לבחון את תפוקת הלב בתינוקות שנולדו במועד ובשעות הראשונות לחייהם.

הורים לתינוקות שנולדו במועד והיו מיועדים להיוולד בניתוח קיסרי או לידה נרתיקית בבית חולים באירלנד הוזמנו במהלך ההיריון לקחת חלק במחקר. תפוקת הלב נמדדה באמצעות מערכת ניטור ניטור לא-פולשני של תפוקת הלב של חברת CHEETAH, המבוסס על טכנולוגיית Electrical Bioreactance, בלידה ובגיל שעתיים.

מדגם המחקר כלל 49 יילודים (חציון גיל הריון של 39 שבועות, חציון משקל לידה של 3.50 ק”ג). מדדי תפוקת הלב הושלמו בגיל חציוני של 8 דקות.

תפוקת הלב הממוצעת של היילודים עמדה על 101 מ”ל/ק”ג/דקה בחדר לידה ועל 89 מ”ל/ק”ג/דקה שעתיים לאחר הלידה. החוקרים זיהו ירידה מובהקת סטטיסטית בתפוקת הלב מהלידה ועד שעתיים לאחר הלידה (הבדל ממוצע של 13.5 מ”ל/ק”ג,/דקה, p<0.001).

לא תועדו אירועים חריגים על-רקע ניטור לא-פולשני של תפוקת הלב.

החוקרים מסכמים כי מדובר בטכניקה ישימה ובטוחה לשימוש בחדר לידה להערכת תפוקת הלב. הם כותבים כי מדדי תפוקת לב על-פי ניטור לא-פולשני של תפוקת הלב הם נמוכים יותר, בהשוואה למדדים שתועדו במחקרים שהתבססו על בדיקות אקו-לב להערכת תפוקת הלב בלידה.

ADC Fetal & Neonatal Edition 2021

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מחקר זה מרמז על שני כיוונים חדשניים בניטור בניאונטולוגיה. הראשון, הוא ניטור לא פולשני של תפוקת הלב. ע”י ניטור רציף של תפוקת הלב נוכל להגיע להחלטות טיפוליות טובות ונכונות יותר. במקום לסמוך על מדידית לחץ דם כמדד לתפוקת הלב ולטפל בהלם על סמך ניטור לד הדם, נוכל בצורה זו לטפל במצבים של ירידת בתפוקת הלב ולראות את השפעת הטיפולים השונים על תפוקת הלב.

החידוש השני, הינו בניטור בזמן ההחייאה בחדר הלידה. ניטור תפוקת הלב יתן לנו נקודת מבט נוספת על המצב ההמודינמי של היילוד ויכוון את פעולותינו הטיפוליות ביילוד בצורה טובה הרב יותר.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה