חדשות

מהי הגישה הטיפולית העדיפה בשבץ הנובע מחסימת כלי דם גדולים? (WSC 2021)

16/11/2021

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

בשבץ הנובע מחסימת כלי דם גדולים, אין יתרון לכריתת פקקת מכנית (תרומבקטומיה) ישירה לעומת שילוב של תרומבוליזה תוך ורידית (IV) ותרומבקטומיה מכנית, כך על פי מחקר חדש שהוצג ב-WSC.

הערך של תרומבוליזה מקדימה לחולים שעוברים תרומבקטומיה שנוי במחלוקת. מחד, תרומבוליזה עשויה לשפר את הפרפוזיה לפני ואחרי תרומבקטומיה ולהניב תוצאות קליניות טובות יותר. מאידך, היא עלולה להגביר את הסיכון לתסחיפים מרוחקים, לעכב את התרומבקטומיה ולהגביר את קצב הדימום. במחקר שנדרש לשאלה זו השתתפו חולים עם שבץ איסכמי חריף עקב חסימה של עורק התרדמה הפנימי או מקטע M1 של עורק המוח האמצעי. החוקרים הקצו באופן אקראי חולים לטיפול באלטפלז IV (0.9 מ"ג\ק"ג) בתוספת תרומבקטומיה עם מכשיר Solitaire או לתרומבקטומיה ישירה בלבד. 408 חולים השתתפו במחקר, מתוכם 201 עברו תרומבקטומיה ישירה, ו-207 טופלו בתרומבוליזה בתוספת תרומבקטומיה.

התוצא העיקרי שנבדק במחקר היה עצמאות תפקודית, שהוגדרה כציון Modified Rankin Scale (mRS) של 0-2, לאחר 90 יום. תוצאים משניים כללו תמותה לאחר 90 יום, שינוי ב-mRS, שינוי בציון ה-National Institutes of Health Stroke Scale (NIHSS) לאחר 24 שעות, רפרפוזיה מוצלחת ודימום תוך גולגולתי סימפטומטי ואסימפטומטי (ICH).

כ-57% מהחולים שעברו תרומבקטומיה ישירה ו-65% מאלו שקיבלו טיפול IV בתוספת תרומבקטומיה היו עצמאיים תפקודית לאחר 90 יום. החוקרים לא מצאו הבדל בשינוי ב-mRS, בתמותה לאחר 90 יום או בשינוי בציון NIHSS לאחר 24 שעות. שיעור הפרפוזיה המוצלחת לאחר התערבות היה גבוה יותר בקרב חולים שקיבלו תרומבוליזה מאשר בקרב אלו שעברו תרומבקטומיה בלבד. שיעור הדימום התוך מוחי היה 1.5% בקבוצת התרומבקטומיה הישירה ו-4.9% בקבוצת התרומבוליזה עם התרומבקטומיה.

הממצאים מצביעים על כך שהסבירות להבדל בין הקבוצות בשאלה זו היא נמוכה, והשיעור הגבוה יותר של רפרפוזיה מוצלחת בקבוצת השילוב לא בא לידי ביטוי באף אחת מנקודות הקצה הקליניות שבחנו החוקרים. מציאת הבדל משמעותי בין הקבוצות תדרוש ניסויים גדולים מאוד או הגדרת תוצאים שונים, כך על פי מחברי המחקר.

לכתבה ב- Medscape

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2022 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני