Nutritional/Metabolic

תוצאות מבטיחות לאבלציה באמצעות אולטרה-סאונד ממוקדת לטיפול ברעד (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-RSNA)

מוח גירוי חשמלי

אולטרה-סאונד ממוקד דרך הגולגולת עשוי לסייע בזיהוי אזורים במוח המעורבים ברעד ולהשלים אבלציה עם תוצאות מוצלחות בחולים עם מחלת פרקינסון או רעד ראשוני, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Radiological Society of North America.

מדגם המחקר כלל 39 חולים (22 גברים, 17 נשים) עם רעד, בגיל ממוצע של 64.5 שנים, אשר סבלו מרעד מגביל ולא הגיבו לטיפול סטנדרטי. 18 חולים אובחנו עם רעד ראשוני, 21 חולים אובחנו עם מחלת פרקינסון. המשתתפים סבלו את התסמינים לאורך תקופה ממוצעת של למעלה מעשר שנים.

החוקרים מדווחים כי ב-37 מבין 39 חולים שנכללו במחקר תועד שיפור משמעותי ברעד, כאשר השיפור נמשך לאורך תקופה של לפחות שנה אחת. הם מציינים כי הם המשיכו לבצע טיפולים אלו מאז הגישו את התקציר לכנס ועד כה טיפלו בלמעלה מ-60 חולים. מדובר בקו טיפול שני, השונה מאוד מגירוי מוחי עמוק.

לאחר כישלון טיפול תרופתי אפשרויות הטיפול הזמינות כוללות גירוי מוחי עמוק ואבלציה באמצעות לפרוסקופיה או אף ניתוח פתוח של רקמות החשודות למקור לרעד. לאולטרה-סאונד ממוקד יתרונות הנובעים מכך שמדובר באמצעי לא-פולשני, בהשוואה לגירוי מוחי עמוק, כולל סיכון מינימאלי לסיבוכי דמם וזיהומים. יתרון נוסף נובע מההשפעה המיידית שמספק הטיפול, בניגוד לגירוי מוחי עמוק.

תופעות לוואי זמניות וסיבוכים תועדו בשבעה חולים לאחר טיפול, עם רזולוציה לאחר שישה חודשי מעקב בארבעה מקרים. בדיקות הדמיה הדגימו ירידה מתמשכת בגודל הנגע בתלמוס ובבצקת סביב הנגע בשתי הקבוצות.

החוקרים השלימו הערכה באמצעות מדד Fahn-Tolosa-Marin (ובקצרה, FTM) להערכת רעד ומדד QUEST להערכת איכות החיים בתחילת המחקר, לאחר חודש, 6 חודשים ושנה אחת. בקרב חולים עם רעד ראשוני, מדד FTM ירד מ-36.2 נקודות ל-13.8 נקודות מיד לאחר הטיפול. לאחר חודש אחד המדד עמד על 14.6 נקודות; לאחר שישה חודשים מדד זה עמד על 14.3 ולאחר שנה עמד על 14.5 נקודות.

בקרב חולים עם מחלת פרקינסון, מדד FTM ירד מערך ממוצע של 27.5 לפני הטיפול ל-11.6 מיד לאחר הטיפול. לאר שישה חודשי מעקב, מדד FTM הממוצע עמד על 15.5, בשל הישנות קלה של רעד בארבעה חולים, אשר נותרה יציבה לאחר שנה אחת.

בהערכת איכות החיים לפי מדד QUEST מצאו החקורים כי המדדים הממוצעים בחולים עם רעד ראשוני ירדו ב-73.2% ובחולים עם מחלת פרקינסון נרשמה ירידה של 68%.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-RSNA

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של השתלת איי לבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1

    עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של השתלת איי לבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1

    השתלת איי לבלב הדגימה תועלת משמעותית בהפחתת התמותה וסיבוכים אחרים בחולים עם סוכרת מסוג 1 לאורך חציון מעקב של למעלה מעשר שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. מהערכת פרופיל הבטיחות ארוך הטווח של הפרוצדורה עלה כי אין סיכון מוגבר לממאירות למרות טיפול לדיכוי חיסוני. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי, רב-מרכזי, נועד לבחון את […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך