מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ייתכן שיפור ארוך-טווח בתפקוד הכלייתי במטופלים לאחר ניתוח בריאטרי.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 144 מבוגרים (גיל ממוצע של 47.9 שנים, 87.5% נשים) עם מדד מסת גוף של 35 ומעלה, אשר עברו ניתוח בריאטרי, להם התאימו החוקרים מספר דומה של משתתפים (גיל ממוצע של 48.5 שנים, 87.5% נשים) שלא עברו ניתוח בריאטרי על-פי מין, גזע, מדד מסת גוף לפני-ניתוח וקצב פינוי גלומרולארי משוער.
בקרב אלו לאחר ניתוח, קצב הפינוי הגלומרולארי המשוער על-פי ריכוז קריאטינין ירד בממוצע ב-0.41 מ"ל/דקה/1.73 מ2 לאורך מעקב ממוצע של 9.2 שנים. בקרב אלו שלא נותחו, קצב הירידה הממוצע עמד על 1.44 מ"ל/דקה/1.73 מ2 לאורך מעקב ממוצע של 8.2 שנים. לאור זאת, ניתוח בריאטרי לווה בירידה איטית ב-1.02 מ"ל/דקה/1.73 מ2 בתפקוד הכלייתי.
התועלת הכלייתית של ניתוח בריאטרי הייתה דומה לאחר תקנון למדד מסת הגוף וכאשר התבססה על מספר סמנים אחרים לסינון כלייתי, כולל הערכת קצב פינוי גלומרולארי על-פי ריכוז קריאטינין, ציסטטין, β2-microglobulinאו β-trace protein.
החוקרים כותבים כי הפרעה בתפקוד הכלייתי אינה צריכה למנוע אפשרות לניתוח בריאטרי, בפרט לאור ההשפעות החיוביות של הניתוח על התפקוד הכלייתי. מעניין לציין כי בקרב אלו עם תפקוד כלייתי ירוד תועדה תועלת גדולה יותר לניתוח בריאטרי בכל הנוגע לתפקוד הכלייתי.
לסיכום, ניתוח בריאטרי לווה בשיפור ארוך טווח במגמת התפקוד הכלייתי, כפי שנקבע באמצעות סמנים שונים להערכת קצב הפינוי הגלומרולארי.
JAMA Network Open, online September 4, 2020
לידיעה במדסקייפ