טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי טירוזין קינאז בחולים עם לויקמיה מסוג CML (Chronic Myeloid Leukemia) מלווה בהידרדרות תפקוד כלייתי לאורך הזמן, אם כי לא ברור אם מדובר בקשר סיבתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-British Society of Hematology.
במטרה לקבוע אם בחולים עם CML תחת טיפול ארוך-טווח במעכבי טירוזין קינאז קיים סיכון מוגבר להידרדרות תפקוד כלייתי, החוקרים ערכו ניתוח רטרוספקטיבי של כלל החולים עם CML שקיבלו טיפול בתרופות אלו למשך לפחות שנתיים.
המחקר כלל 56 חולים, בגיל חציוני של 48 שנים. מרבית החולים טופלו ב-Imatinib (43 חולים), היתר טופלו ב-Nilotinib (8 חולים), Dasatinib (3 חולים) ו-Bosutinib (2 חולים). חציון משך הטיפול עמד על 72 חודשים.
בתחילת המחקר, קצב הפינוי הגלומרולארי המשוער עמד על 82.8 מ"ל/דקה/1.73 מ2 וירד משמעותית בכל החולים, עם ירידה ממוצעת של 12- מ"ל/ק"ג/1.73 מ2 לאורך 10 שנים. ירידה זו מקבילה לירידה של 2.8- מ"ל/דקה/1.73 מ2 בכל שנה. טיפול ב-Imatinib לווה בירידה גדולה יותר בקצב הפינוי הגלומרולארי בהשוואה למעכבי טירוזין קינאז אחרים, אם כי ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.
השינויים היו קטנים, לכן המשמעות הקלינית היא מוגבלת. עם זאת, ייתכן כי במידה והחולים היו נוטלים תרופות אלו לפרק זמן ארוך יותר, אזי ההידרדרות בתפקוד הכלייתי הייתה מהירה יותר.
הנתונים מעידים כי ייתכן וטיפול ב-Imatinib מוביל להידרדרות חמורה יותר בתפקוד הכלייתי, בהשוואה למעכבי טירוזין קינאז אחרים, אך מספר המשתתפים במחקר היה קטן מדי בכדי להסיק מסקנות חד-משמעיות בנושא.
מתוך כנס מטעם ה-British Society of Hematology.
לידיעה במדסקייפ