מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר עוקבה גדול שהוצג בכנס השנתי של האיגוד האירופי לאי ספיקת לב הראה כי גיל מתקדם כשלעצמו יכול להיות סיבה שבגינה רופאים מתעכבים במתן מרשמים לתרופות, או לא מספקים אותם לפי ההנחיות, למטופלים מבוגרים עם אי ספיקת לב (HF) ומקטע פליטה מופחת (HFrEF). כ-80% מהמטופלים שנבדקו במחקר בגילאי 80 ומעלה קיבלו מרשם למעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין (RASi), בהשוואה ל-95% מהחולים מתחת לגיל 70. באופן דומה, פחות מטופלים בגיל מתקדם יותר קיבלו מרשם לשתי משפחות התרופות האחרות לטיפול באי ספיקת לב בתקופה שנבדקה - חוסמי בטא ונוגדי קולטן מינרלוקורטיקואידים (MRA). בקרב אלו, בקבוצה של מעל גיל 80 שקיבלו מרשמים ל-RASi או למעכבי בטא, קיבלו לעיתים קרובות פחות ממחצית ממינון היעד, בהשוואה לחולים הצעירים יותר.
רופאים עשויים להימנע ממתן טיפול רפואי מלא בחולים קשישים מאוד עם HFrEF מסיבות רבות, כולל חוסר סובלנות לתרופות עקב חולשה או מחלות נלוות רבות, כולל תפקוד לקוי של הכליות. עם זאת, המחקר הנוכחי הותאם לכ-80 משתנים שלפי עורך המחקר "עשויים להיות הסיבות העיקריות לאי מתן מרשם לתרופות ושימוש בהן בחולים המבוגרים יותר". לדבריו, "למרות זאת, הגיל התגלה כמנבא משמעותי ועצמאי לשימוש תרופתי מופחת בחולים המבוגרים ביותר. חלק מהרופאים כנראה רואים בגיל המתקדם כשלעצמו "סיבה מהותית" שלא לציית להמלצות הטיפול הרפואיות ל-HFrEF".
מרבית הניסויים המשמעותיים שבחנו את הטיפול בתרופות לאי ספיקת לב לא כללו או הכניסו מעט חולים מגיל 80 ומעלה, ולמרות זאת "ההנחיות ממליצות על טיפול ללא קשר לגיל, ובניסויים רבים לא הייתה כל השפעה של הגיל על יעילות התרופות", ציין מחבר המחקר. אחד הניסויים האקראיים המעטים שהתמקדו בקשישים מאוד, שנקרא SENIORS, בדק חולים מגיל 70 ומעלה והראה ירידה משמעותית בסיכון למוות או אשפוז קרדיו-וסקולרי לאלה שהוקצו לטיפול בחוסם בטא. תוצאות המחקר, שנערך לפני 15 שנה, היו בלתי תלויות בתפקוד החדר השמאלי. לסיכום אמר מחבר המחקר כי "עלינו לספק לכל המטופלים את האסטרטגיה הטיפולית הטובה ביותר שהם מסוגלים לסבול. אם איננו יכולים להשפיע רבות על ההישרדות ארוכת הטווח של חולים אלה, הטיפול יכול להיות מכוון לשיפור איכות החיים ולהרחיק את המטופל מבית החולים".
לכתבה ב-Medscape