Nutritional/Metabolic

לחולי סוכרת סיכוי כפול לחלות במחלות לב: מה עליהם לאכול וממה להימנע/מאמר אורח מאת עינת מזור בקר

מחלת לב מהווה את הסיבה השנייה המובילה למוות בארצות מערביות, וסיבה עיקרית לאשפוזיםבבתי חולים. הגורמים החשובים למניעת מחלות לב הם איזון רמות הסוכר והכולסטרול בדם לצד שמירה על לחץ דם מאוזן. גם למשקל הגוף והתזונה יש חשיבות משמעותית בבריאות הלב.

סוכרת מכפילה את הסיכון לחלות במחלות לב או שבץ מוחי בהשוואה למי שאינו סובל מסוכרת. ככל שמשך הסוכרת ארוך יותר, כך גדל הסיכוי לחלות במחלות לב. מחקרים רבים מציעים כי מניעה וגילוי מוקדם של רמת הסיכון ומידת ההיתכנות לפתח מחלות לב היא חיונית לבריאות, ועבור סוכרתיים שנמצאים בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר, מדובר במקרים רבים בהבדל שבין חיים למוות. החדשות הטובות הן שניתן להוריד את הסיכון למחלות לב ולשפר את בריאות הלב על ידי שינוי הרגלי חיים מסוימים:

רכיבי התזונה החיוניים הם רכיבים אשר היצור החי אינו מסוגל לייצרם בעצמו, אך הם חיוניים לו על מנת שיוכל לחיות ולהתקיים באופן תקין ולכן הוא חייב לצרוך אותם במזונו. רכיבים אלה כוללים ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו חיוניות, שומנים מסוימים ומים.

ס?יבים – מנגנון הפעולה של הסיבים במניעת מחלות קרדיווסקולריות אינו ידוע עד תום, אולם, סביר להניח שהסיבים המסיסים, במנגנון מסוים מגבירים את פינוי הכולסטרול “הרע” (LDL) מהדם לכבד. בנוסף, סיבים תזונתיים משפיעים על הרכב ותפקוד חיידקי המיקרוביום במעי, אשר ממלא תפקיד מרכזי בויסות מערכת החיסון ועשוי להשפיע גם על גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולריות.

ירקות ופירות – קיים קשר חזק בין אכילת ירקות ופירות ובין סיכון מופחת לתחלואה ותמותה ממחלות לב. מומלץ לאכול מגוון ירקות ופירות מדי יום, להעדיף את הפרי השלם על פני מיץ ולהשתמש בשיטות בישול המשמרות את רכיבי התזונה המצויים בירקות ובפירות (אידוי, הקפצה וכד’).

אגוזים ושקדים – עשירים בשומן בלתי רווי ודלים בשומן רווי. מקור לחלבון צמחי, לסיבים תזונתיים, לאשלגן, לסידן, למגנזיום, לסלניום (אגוז ברזיל), לפיטוסטרולים, לתרכובות נוגדות חמצון ועוד. לרכיבי תזונה אלה יכולה להיות השפעה מיטיבה על פרופיל השומנים בדם ועל גורמי סיכון נוספים למחלות קרדיווסקולריות .

דגים – מומלץ לצרוך מגוון של דגים, רצוי שמנים עשירים בחומצת השומן אומגה 3 (כמו הרינג, מקרל, סלמון, סרדינים, פורל וכד’) לפחות פעמיים בשבוע.

מוצרי חלב – מוצרי חלב עשירים במינרלים, בחלבון ובוויטמינם שחלקם נמצאו קשורים למניעת מחלות קרדיווסקולריות בעיקר באמצעות הפחתת לחץ הדם, הפחתת דחק חמצוני, דלקת ועמידות לאינסולין. למוצרי חלב מותססים (כמו יוגורט, כפיר וכד’) השפעה פרוביוטית אשר גם כן עשויה להשפיע על הסיכון הקרדיומטבולי.

קפה – פולי הקפה אינם מכילים רק קפאין, אלא גם רכיבי תזונה אחרים כמו תרכובות נוגדות חמצון. אחת מהן הוכחה שמפחיתה דלקת, עשוייה להפחית רמת גלוקוז בדם ולהפחית תנגודת לאינסולין. צריכת 4 כוסות קפה ליום בהשוואה לאנשים שאינם שותים בכלל קפה הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה קרדיווסקולרית.

קקאו ושוקולד – אבקת הקקאו מכילה ריכוז גבוה של פלבנואידים ופוליפנולים (נוגדי חמצון). שוקולד מריר מכיל ריכוז גבוה יותר של פלבנואידים ופחות סוכר בהשוואה לשוקולד חלב. ברוב המחקרים נמצא כי לצריכת שוקולד יש השפעה מיטיבה על הבריאות.

דיאטה ים תיכונית – היא דפוס תזונתי המדגיש צריכת מזון טבעי עד כמה שניתן עם בסיס עיקרי למזונות מן הצומח – ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות, לצד צריכה של שומן מן הצומח כמו שמן זית ואגוזים וצריכה מתונה של דגים ומוצרי חלב.

מחקר שנערך בשנת 2016 בהשתתפות יותר מ- 37,000 גברים מעלה כי לתזונה הים תיכונית יכול להיות ערך עבור אנשים עם אי ספיקת לב. המחברים מצאו קשר חזק בין מעקב צמוד אחר הדיאטה הים תיכונית לבין הפחתת הסיכון לאי ספיקת לב ומוות. תזונה ים-תיכונית מומלצת, למניעת גורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות: סוכרת,  תסמונת מטבולית, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה והשמנה.

דיאטה דלה בפחמימות הינה אלטרנטיבה טובה לשיפור פרופיל השומנים, מאזן הסוכר, משקל הגוף, היקף המותן והרכב שומן הגוף כל עוד החלפת הפחמימות נעשית בעיקרה בחלבון ובשומן מהצומח ולא מן החי.

מאכלים ומשקאות שיש להגביל או להימנע מהם:

אוכל מלוח – ישנם מספר מנגנונים אפשריים המיוחסים להשפעת המלח על מחלות קרדיווסקולריות, לרוב הם הוסברו דרך ההשפעה על לחץ דם, אולם קיים גם קשר עצמאי בין צריכת מלח לבין היארעות שבץ מוחי והתעבות של דופן קירות החדר השמאלי של הלב שהינה גורם סיכון עצמאי למחלות קרדיווסקולריות.

מזון אולטרה-מעובד – שעבר עיבוד בעזרת טכנולוגיות שונות. מזונות אלו מכילים תוספים שונים שצריכתם ידועה כקשורה לסיכון קרדיווסקולארי. תזונה המבוססת על מזון לא מעובד או מעובד באופן מינמלי, קשורה לסיכון מופחת לתחלואה ולתמותה כללית.

בשר אולטרה – מעובד – שעבר תהליכים שנועדו לשמר אותו ו/או לשפר את טעמו. מתאפיין ברמת נתרן גבוהה מזו שבבשר גולמי, עד פי 4 ועלול להשפיע על לחץ הדם ומצב העורקים. בשרים אלו מכילים גם תוספים אחרים כגון ניטרטים וניטריטים הידועים כתורמים לפגיעה בתפקוד האנדותל, לעמידות לאינסולין ולקידום טרשת. רצוי לשקול הפחתה מקסימלית של בשר אולטרה מעובד.

בשר אדום – מומלץ להגביל צריכת בשר אדום / בשר בקר ל300 גרם בשבוע. אכילת בשר אדום באופן קבוע עלולה לגרום לייצור מוגבר של תרכובת החשודה כגורם סיכון למחלות קרדיווסקולריות.

ביצים – לאנשים הסובלים מסוכרת / מחלת לב כלילית ו/או רמות גבוהות של כולסטרול אשר אינם מאוזנים ע”י טיפול תרופתי, רצוי לשקול הגבלת ביצים ל 4 בשבוע, כולל ביצים הנמצאות במזונות מורכבים (ותוך הפעלת שיקול דעת קליני של הדיאטן / רופא).

סוכר מוסף ושתיה מתוקה – סוכר מוסף הוא סוכר שהוסף למזון במהלך הכנתו, עיבודו או בשולחן האוכל, בניגוד לסוכר הטבעי שמצוי כרכיב טבעי במזון. סוכר מוסף כולל בתוכו סוכרוז שהוא הסוכר הלבן, סירופ תירס עתיר פרוקטוז, דבש, מייפל, סילאן ועוד. עם השנים חלה עליה ניכרת בצריכת הפרוקטוז, בעיקר כסוכר מוסף. מחקרים רבים הדגימו קשר בין צריכת פרוקטוז מופרזת ותנגודת לאינסולין, השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, שומנים בדם וכבד שומני לא אלכוהולי.

אלכוהול – במספר גדול של מחקרים נמצא כי באנשים ששותים מעל ל2 מנות אלכוהול ביום, הפחתת צריכת אלכוהול הפחיתה לחץ דם, בעיקר בקרב אנשים ששתו בתחילה 6 מנות אלכוהול ומעלה ליום. במחקר ישראלי נמצא כי מנת אלכוהול ליום במשך 3 חודשים הפחיתה באופן מוהבק רמות גלוקוז בצום. שתייה מתונה של אלכוהול גורמת לעלייה בכולסטרול הטוב וברגישות לאינסולין, פעילות אנטי דלקתית, שיפור בפעילות האנדותל ועוד.

סיכום

מומלץ להעדיף מזון טרי, ללא תוספת של סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות ולהשתמש בשיטות בישול, שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות. רצוי לכלול בתזונה דגנים מלאים, קטניות, שומן מהצומח עם עדיפות לשומן חד בלתי רווי , 3-2 מוצרי חלב (רצוי מותססים) ולפחות 5 ירקות ופירות מסוגים שונים ביום, 3-2 מנות דגי ים שמנים לשבוע, ולהגיע לכמות היומית המומלצת במזונות עשירים בסידן. ניתן להוסיף אגוזים ושקדים, שום, קינמון ומזונות עשירים בליקופן, סידן, ויטמין D ומגנזיום, כחלק מהתזונה היומית המאוזנת. מומלץ, להתחבר למד סוכר רציף ללא דקירות על מנת להבין את השפעת המאכלים השונים על גוף. כמו כן, להמעיט ככל האפשר, בצריכת בשרים עתירי שומן, בעיקר, בשרים מעובדים שהם גם עתירי נתרן, מזונות המכילים שומן טרנס ו/או מלח ו/או תוספת סוכר.

עינת מזור בקר, דיאטנית קלינית במרכז DMC לטיפול בסוכרת

מקור: Heart-healthy foods: What to eat and what to avoid

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מפחית סיכון לתמותה וסיבוכים משנית לדלקת לבלב בחולים עם סוכרת מסוג 2

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מפחית סיכון לתמותה וסיבוכים משנית לדלקת לבלב בחולים עם סוכרת מסוג 2

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 תחת טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועד סיכון מופחת משמעותית להתפתחות סיבוכים מקומיים או סיסטמיים – גם במידה ופיתחו דלקת לבלב חדה – עם ירידה של למעלה מ-50% בסיכון לתמותה מכל-סיבה בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול בתרופות אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע […]

  • מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    רמות מוגברות של המטבוליטים בשתן Choline ו-Dimethylglycine נקשרו באופן בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לסיבוכים כלייתיים ותמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת מסוג 2, כאשר העדויות מציעות כי דחק טובולרי מתווך בחלקו את הקשר בין הפרעה במטבוליזם כולין וירידה הדרגתית בתפקוד כלייתי בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & […]

  • תרופה פומית מבטיחה לטיפול בהשמנה מחקה את ההשפעות המטבוליות של ניתוח מעקף קיבה

    תרופה פומית מבטיחה לטיפול בהשמנה מחקה את ההשפעות המטבוליות של ניתוח מעקף קיבה

    מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress on Obesity שנערך במלגה, ספרד, עולה כי טיפול פומי חדש כנגד השמנה, SYNT-101, המחקה את ההשפעות המטבוליות של ניתוח מעקף קיבה, נמצא בטוח, יעיל ונסבל היטב במחקר ראשון בבני אדם. במסגרת המחקר ניתנה מנה יחידה של התרופה המחקה את ההשפעה המטבולית של ניתוח מעקף קיבה לתשעה משתתפים בריאים בגילאי […]

  • צריכה רבה של עוף מלווה בסיכון מוגבר לתמותה

    צריכה רבה של עוף מלווה בסיכון מוגבר לתמותה

    צריכה שבועית של עוף בהיקף של מעל 300 גרם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה וסיכון גבוה יותר מכפליים לתמותה עקב ממאירויות של מערכת העיכול בהשוואה לצריכה שבועית קטנה מ-100 גרם, כאשר הסיכון גבוה יותר בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת עוף, הנחשבת אפשרות בריאה יותר מבשר […]

  • היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת ותנגודת מוגברת לאינסולין עלולים להביא לעליה בסיכון לפגיעה במבנה ותפקוד הלב בצעירים עם מדד מסת גוף תקין, כאשר בנשים ההשפעה חמורה יותר מגברים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרגליקמיה ותנגודת לאינסולין הם מציבים מקדימים הופעת סוכרת מסוג 2 בצעירים ומלווים בשינויים במבנה הלב וכלי הדם, […]

  • מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Endocrine Disorders מדווחים חוקרים מטורקיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד HOMA-IR (או Homeostasis Model Assessment Insulin Resistance), QUICKI (או Quantitative Insulin-Sensitivity Check Index) ויחס גלוקוז/אינסולין בצום מנבאים טוב יותר עמידות לאינסולין מאשר מדד TyG (או Triglyceride Glucose Index) בילדים עם עודף-משקל או השמנת-יתר. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לבחון […]

  • דלקת על-רקע תזונה מלווה בסיכון מוגבר להצטברות שומן בלבלב

    דלקת על-רקע תזונה מלווה בסיכון מוגבר להצטברות שומן בלבלב

    דלקת משנית להרגלי תזונה מלווה בסיכון מוגבר להצטברות שומן בלבלב בחולים עם אבנים בצינור המרה המשותף, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לבלב שומני עשוי להוות ביטוי מוקדם של תסמונת מטבולית ומלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 וממאירות לבלב. כעת הם השלימו מחקר מקרה-ביקורת בין יולי 2022 […]

  • הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    במבוגרים עם נטייה גנטית משמעותית לסוכרת מסוג 2 הצופים בטלוויזיה במשך פחות משעה ביום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשור היה נמוך יותר בהשוואה לאלו ללא נטייה גנטית משמעותית אשר צפו בטלוויזיה במשך שעתיים ויותר בכל יום, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. מחקר העוקבה נועד לבחון את הקשר […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך