במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Abelacimab, תכשיר תוך-ורידי המעכב את פקטור XI, הניתן פעם אחת לאחר ניתוח להחלפה מלאה של מפרק הברך, היה יעיל במניעת תרומבואמבוליזם ורידי ולווה בסיכון נמוך לאירועי דמם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי החשיבות של פקטור XI בפתוגנזה של תרומבואמבוליזם ורידי לאחר-ניתוח אינה מובנת היטב. Abelacimab הינו נוגדן חד-שבטי הנקשר לפקטור XI ונועל אותו במבנה לא-פעיל.
במחקר בתווית-פתוחה חולקו באקראי 412 חולים שעברו ניתוח להחלפה מלאה של מפרק הברך. המשתתפים חולקו באקראי לאחד משלוש משטרי טיפול ב- Abelacimab (30 מ"ג, 75 מ"ג, או 150 מ"ג) שניתנו לאחר הניתוח כעירוי תוך-ורידי יחיד, או לטיפול ב-Enoxaparin במינון 40 מ"ג שניתן בזריקה תת-עורית כל יום.
תוצא היעילות העיקרי היה תרומבואמבוליזם ורידי, כפי שזוהה בבדיקת ונוגרפיה של הרגל המעורבת בניתוח, או עדות אובייקטיבית לאירועים תסמיניים. תוצא הבטיחות העיקרי היה משלב של אירועי דמם מג'ורי ואירועי דמם לא-מג'ורי בעלי חשיבות קלינית, עד 30 ימים לאחר הניתוח.
תרומבואמבוליזם ורידי תועד ב-13 מבין 102 חולים (13%) בזרוע הטיפול ב- Abelacimab במינון 30 מ"ג, ב-5 מבין 99 חולים (5%) בזרוע הטיפול ב- Abelacimab במינון 75 מ"ג וב-4 מבין 98 חולים (4%) בזרוע הטיפול ב- Abelacimab במינון 150 מ"ג, בהשוואה ל-22 מבין 101 חולים (22%) בזרוע הטיפול ב-Enoxaparin.
משטר הטיפול ב- Abelacimab במינון 30 מ"ג היה לא-נחות השוואה ל-Enoxaparin, כאשר משטרי הטיפול ב- Abelacimab במינון 75 מ"ג ו-150 מ"ג היו עדיפים על Enoxaparin (p<0.001).
שיעור אירועי דמם עמד על 2% באלו שטופלו ב- Abelacimab במינון 30 מ"ג ובאלו שטופלו במינון 75 מ"ג, כאשר בזרוע הטיפול ב- Abelacimab במינון של 150 מ"ג ובקרב מטופלים ב-Enoxaparin לא תועדו אירועי דמם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על חשיבות פקטור XI בהתפתחות תרומבואמבוליזם ורידי לאחר-ניתוח. התוצאות תומכות ביעילות ובטיחות Abelacimab בחולים לאחר החלפה מלאה של מפרק הברך.
N Engl J Med 2021; 385:609-617