ב-4/5 התקיים כנס החברה לחקר ומניעת השמנת יתר. אנו שמחים להביא כאן מספר הרצאות להן תוכלו להאזין ולצפות.

סיקור הכנס בחסות:

ד”ר גבריאלה ליברמן סיכמה את סיקור הכנס:

 השמנת יתר (המוגדרת כ-BMI של 30 ומעלה) היא מחלה שעלתה מאוד בשכיחותה בעשורים האחרונים ופוקדת נכון להיום כ-30% מהאוכלוסייה בעולם המערבי.  עלייה זו בשכיחות של השמנה הולכת בד בבד עם עלייה בשכיחותן של מחלות נוספות המושפעות ממסת הגוף כגון סוכרת, יתר-לחץ דם, הפרעות בשומני הדם, מחלות לב איסכמיות, אירועים מוחיים וכן מספר מחלות ממאירות.

מחלות אלה המוגדרות כתחלואה נלווית, מסבירות לפחות באופן חלקי, את העלייה בתמותה הנצפית באנשים עם השמנת יתר, אותה תמותה אשר אנחנו כמטפלים מנסים להקטין במידת האפשר ושהיא הסיבה המרכזית לכך שהשמנה נתפסת כבעיה רפואית ולא כפגם קוסמטי.
על אף שהשמנה מושפעת מפקטורים גנטיים, יש אפשרות להתערב במהלך הטבעי של המחלה אשר נחשבת היום (כמו עישון) ל-preventable disease.

  ב-4.5.05 נערך הכנס השנתי ה-4 של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר, אשר התקיים במלון דן פנורמה בת”א.  בכנס השתתפו כ-200 רופאים ואנשי צוות פרא-רפואי לרבות אנדוקרינולוגים, קרדיולוגים, כירורגים, רופאים פנימיים, רופאי משפחה, אחיות, דיאטניות ואנשי מחקר, מכל רחבי הארץ.

 מטרת הכינוס, שנערך כפעם בשנה, הינה להעלות את מודעות הציבור המטפל לבעיית ההשמנה ולעדכן את הצוות לגבי תרופות וטיפולים חדשניים וכווני מחקר חדשים.  השנה הוקדש הכינוס לשלושה נושאים מרכזיים:
 א. השמנה כמחלה אינפלמטורית 
ב. תרופות חדשות לטיפול בהשמנה
 ג. הטיפול הכירורגי בהשמנה. 

הכנס נפתח עם הרצאתה המעניינת של ד”ר חנה קנטי, מנהלת המעבדה האנדוקרינית בבי”ח שיבא אודות אדיפונקטין, אותו פפטיד חשוב המופרש מתא השומן ולו תפקיד מרכזי בתווך הרגישות של הגוף לאינסולין.  לאחר מכן דיבר ד”ר מיכאל שכטר, קרדיולוג ממכון הלב בבי”ח שיבא על משמעות תפקוד אנדותל כלי הדם בהשמנת יתר.
 ד”ר ישי לוי מבי”ח רמבם סיפר על CRP כסמן של סיכון גבוה בהשמנה וסינדרום מטבולי וד”ר דרור דיקר נתן סקירה על AMP kinase כצומת דרכים מרכזית בסינדרום המטבולי.  הרצאת האורח באה מפיה של ד”ר ואן-באק ממסטריכט, הולנד, שדנה בחשיבות הפעילות הגופנית לצורך ירידה במשקל, תוך הדגשת ה-guidelines המומלצים בתחום זה.

 בהמשך שמענו את הרצאתו המצוינת של דר ג’יובני מארסיקנו מאיטליה, שסיפר על תפקיד מערכת האנדו-קנאבינואיד בהשמנה וכן על התרופה הצפויה המתבססת על מערכת זו (CB1 receptor blocker).
ד”ר אמיר תירוש, ראש מדור פרויקטים בענף רפואה בצה”ל, סיפר אודות ה-MELANY study, אשר מראה קורלציה בין הסיכון לפתח סוכרת ובין ערכי סוכר בצום בתוך טווח הנורמה, באנשים עם השמנת יתר.
  ד”ר איתן גור, מנהל המחלקה להפרעות אכילה ומשקל בבי”ח שיבא דיבר על השימוש בתרופה-TOPAMAX בחולים הסובלים מהשמנת יתר, עם או בלי הפרעת אכילה.
 ד”ר חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת הסוכרת בבי”ח וולפסון, סיפר על סדנת ירידה במשקל לרופאים וד”ר מקס מייסלוס, מנהל היחידה לטרשת עורקים ומטבוליזם, מרכז רפואי סורוקה ויו”ר החברה לחקר וטיפול בהשמנת יתר, הציג עבודה אפידמיולוגית הסוקרת את שכיחות הסינדרום המטבולי בקרב אוכלוסיות שונות. 

שיחת היום עסקה בניתוחים בריאטריים: הססיה נפתחה עם הצגת ספקטרום הניתוחים המבוצעים בארץ שניתנה ע”י פרופ’ משה רובין, כירורג מבי”ח בילינסון.

להרצאה מלאה מולטימדה

למצגת שקפים בלבד

לאחריו, ד”ר יואב אבידור מ-J&J  ארה”ב, אשר הציג סקירת ספרות נרחבת שחידדה את ההשפעות המיטיבות של ניתוחים בריאטריים לאורך זמן.

להרצאה מלאה מולטימדיה

למצגת שקפים בלבד

ד”ר כריסטופר סטיל, מהמרכז לתזונה ומשקל, גייסינגר, פנסילבניה, ארה”ב, דיבר על עקרונות המעקב אחר חולים העוברים ניתוחים בריאטריים.  בהמשך התקיים פאנל שדן בסוגיות כגון: “האם רופאים עושים תת-שימוש בהפניית חולים עם- Morbid   obesity לניתוח?”, “האם יש עדיפות לניתוח זה או אחר בחולה נתון?” ועוד סוגיות כגון אילו.

להרצאה מלאה מולטימדיה

למצגת שקפים בלבד

נערך פנאל מומחים של שאלות ותשובות.

להאזנה בפאנל הממוחים ולצפייה בתמונות

 לסיום, הוצגו עבודות מקוריות של חוקרים ישראלים שנגעו באספקטים שונים ומגוונים של השמנת יתר.

בעקבות הכנס, זכינו לתגובות ולשבחים רבים מקרב רופאים וחוקרים כאחד, אשר מצאו אותו מעניין, עדכני ומעורר חשיבה.
מקווה לראותכם בשנה הבאה,

ד”ר גבריאלה סגל-ליברמן, בשם ועדת התוכנית.