הנחיות חדשות אודות מניעת שבר שני מקבוצת מומחים לבריאות העצם, איגודים מקצועיים וקבוצות מטופלים מספקות המלצות מקיפות אודות הטיפול הקליני לאחר שבר ירך או חוליות בחולים בגילאי 65 שנים ומעלה, עם דגש על חשיבות הטיפול, תקשורת והתערבות מולטי-דיציפלינרית.
איגוד ה-American Society for Bone and Mineral Research פרסם הנחיות שכללו שבע המלצות עיקריות ושש המלצות משניות, המיועדות לקשישים בגילאי 65 שנים ומעלה עם היסטוריה של שבר ירך או חוליות.
מאחר ומרבית הקשישים עם היסטוריה של שבר ירך או חוליות אינם מבינים כי הם בסיכון לשבר נוסף, מומלץ לכלול בדיון עם החולים ובני המשפחה או המטפלים הסבר אודות הסיכון הגבוה לשברים נוספים, בעיקר בתוך 1-2 שנים, להסביר על הסיכון לתמותה מוקדמת משנית לסיבוכים עקב השבר ולהדגיש את חשיבות הצעדים הנדרשים להפחית את הסיכונים הללו. עוד מומלץ להשלים הערכה סדירה של הסיכון לנפילות ולנסות להפחית סיכון זה ככל הניתן.
טיפול תרופתי לאוסטיאופורוזיס מפחית את הסיכון לשברים בקשישים עם היסטוריה של שבר ירך או חוליות, ללא תלו בצפיפות העצם. באלו עם שבר ניתן להתחיל בטיפול תרופתי פומי לאוסטיאופורוזיס כבר באשפוז. טיפול תוך-ורידי או תת-עורי אפשרי לאחר לפחות שבועיים מהניתוח, מאחר ואלו מלווים בסיבוכים אפשריים.
ההמלצה לתוספים באוכלוסיה זו כוללת מתן ויטמין D במינון יומי של לפחות 800 יחידות ותוספי סידן, במידה ואינם יכולים להקפיד על צריכה של לפחות 1,200 מ”ג סידן ביום מהמזון.
על הרופאים להבטיח כי החולים מבינים היטב את הסיכונים הכרוכים בשבר על-רקע אוסטיאופורוזיס במידה ולא יקבלו טיפול תרופתי, אך יש להסביר גם על בטיחות הטיפולים הזמינים ובפרט להדגיש את הסיכון לשבר ירך אטיפי ונמק של עצם הלסת.
טיפול קו-ראשון באוכלוסיה זו כולל מתן פומי של ביספוספנטים. טיפול תוך-ורידי בביספוספנטים (Zoledronic Acid) ו-Denosumab (פרוליה) עשויים לשמש כקו-ראשון בחולים המתקשים עם הטיפול הפומי. בתלות בנסיבות הפרטניות וגורמי אחרים, בעיקר בחולים עם שברי חוליות ובסיכון גבוה לשברים, ניתן לשקול טיפול אנאבולי (Teriparatide, Abaloparatide ו-Romosozumab).
משך הטיפול האופטימאלי בביספוספנטים אינו ידוע. מרבית ההנחיות ממליצות על הערכה חוזרת של הצורך בטיפול לאחר 3-5 שנים. הטיפול ב-Denosumab ו-Teriparatide לא יופסק במידה ולא מתחילים טיפול אחר, מאחר והחולה חשוף לאובדן עצם משמעותי וההמלצה היא לעבור לטיפול אחר במהירות. השימוש בתכשירים האנאבוליים Teriparatide ו-Abaloparatide יוגבל לשנתיים במהלך החיים והשימוש ב-Romosozumab מוגבל לשנה אחת.
חשוב גם להשלים הערכה וטיפול בגורמי משניים התורמים לאוסטיאופורוזיס וכן לייעץ אודות הפסקת עישון והגבלת צריכת אלכוהול, שכן אלו עשויים להשפיע על בריאות העצם. חשוב גם להמליץ על פעילות גופנית, בפרט פעילות נושאת-משקל ותרגילי חיזוק שרירים, העשויים לשפר את צפיפות העצם ולהפחית את הסיכון לנפילה.
J Bone Miner Res 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!