בחולים עם אוסטיאוארתריטיס המטופלים בטרמדול חלה עליה של 20-50% בסיכון לתמותה במהלך השנה הראשונה לטיפול, בהשוואה לחולים שטופלו בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases.
מטרת המחקר הייתה להשוות את הטיפול בטרמדול אל מול משככי כאבים אחרים הנפוצים בשימוש, תוך הערכת הסיכון למספר סיבוכים, כולל תמותה, מחלות לב וכלי דם, תרומבואמבוליזם ורידי ושברי ירך.
החוקרים ערכו השוואה של נתונים מקולומביה הבריטית לשנים 2005-2014, שכללו 56,325 חולים שקיבלו מרשם ראשון לטיפול בטרמדול, 13,798 חולים שקיבלו מרשם לטיפול ב-Naproxen, 17,675 מטופלים ב-Diclofenac, 17,039 מטופלים במעכבי COX-2 ו-7,813 מטופלים בקודאין.
החוקרים מדווחים כי בתוך שנה אחת מהתחלת טיפול, 296 מבין 13,798 חולים שטופלו בטרמדול הלכו לעולמם, זאת בהשוואה ל-246 מבין 13,798 חולים שטופלו ב-Naproxen, כך ששיעורי התמותה עמדו על 21.5 לעומת 17.8 מקרים ל-1,000 שנות-אדם, עדות לעליה של 20% בסיכון לתמותה מכל-סיבה, בהשוואה לטיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים.
תוצאות דומות תועדו כאשר נערכה השוואה בין טרמדול ובין Diclofenac ובין טרמדול ובין מעכבי COX-2, אך עם עליה בשיעורי התמותה ל-24.8 לעומת 19.5 ל-1,000 שנות-אדם (יחס סיכון של 1.3) ול-23.6 לעומת 15.7 ל-1,000 שנות-אדם (יחס סיכון של 1.5), בהתאמה.
עם זאת, שיעורי התמותה מכל-סיבה היו נמוכים יותר עם טרמדול, בהשוואה לקודאין (21.5 לעומת 25.5 ל-1,000 שנות-אדם; יחס סיכון של 0.8).
באשר למחלות לב וכלי דם, החוקרים מדווחים על סיכון מוגבר בקרב מטופלים בטרמדול, בהשוואה ל-Diclofenac (יחס סיכון של 1.2) ומעכבי COX-2 (יחס סיכון של 1.2), אך לא בהשוואה ל-Naproxen או קודאין. בדומה, הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי לאחר שנה אחת היה גבוה יותר משמעותית בקרב מטופלים בטרמדול, רק בהשוואה ל-Diclofenac (יחס סיכון של 1.5) ומעכבי COX-2 (יחס סיכון של 1.7).
באר לשברי ירך, התחלת טיפול בטרמדול לוותה בעליה בסיכון לשברי ירך, בהשוואה לטיפול בכל נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, אך לא בהשוואה לקודאין.
ממצאי המחקר מעידים על פרופיל בטיחות לא-חיובי של טרמדול והחוקרים מציעים לשקול שינויים בקווים מנחים לטיפול בתכשיר זה.
Ann Rheum Dis. 2020
לידיעה במדסקייפ