בקרב משנים ייתכנו גורמי סיכון ספציפיים לריאות, דוגמת אמפיזמה, העשויים להביא לעליה בסיכון לשברי ירך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Bone and Mineral Research.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 9,187 (51.4% גברים, גיל חציוני של 60 שנים) מעשנים בהווה ובעבר אשר לקחו חלק במחקר Genetic Epidemiology of Chronic Obstructive Pulmonary Disease. קרוב למחצית מהמשתתפים היו מעשנים פעילים בתחילת המחקר.
שכיחות גורמי סיכון מסורתיים הייתה נמוכה: שברים קודמים (6.5%), טיפול בסטרואידים (2.5%) ודלקת מפרקים שגרונית (7.3%). שיעורי הימצאות סוכרת עמדו על 13.2% ושיעורי אוסטיאופורוזיס עמדו על 9.6%.
גורמי סיכון ספציפיים לריאות כללו את מדד FEV1 הצפוי (יחס סיכויים של 0.95), סיווג מחלת ריאות לפי GOLD (יחס סיכויים של 1.09), אמפיזמה לפי בדיקת CT (יחס סיכויים של 1.34), מדד תסמינים (יחס סיכויים של 1.10), מרחק הליכה לשש דקות (יחס סיכויים של 0.92), מדד BODE (יחס סיכויים של 1.07), סך התלקחויות (יחס סיכויים של 1.13) והתלקחויות שנתיות (יחס סיכויים של 1.37).
מניתוח רב-משתני עלה כי גיל, אוסטיאופורוזיס, שבר ירך או שבר חוליות קודם, דלקת מפרקים שגרונית וסוכרת נקשרו עם היארעות שבר ירך. כאשר שולבו בנוסף לגורמי סיכון מסורתיים, אמפיזמה, מרחק הליכה לשש דקות וסך מספר ההתלקחויות שיפרו את הערכת הסיכון לשברי ירך.
החוקרים כותבים כי ממצאים אלו מציעים כי שילוב גורמי סיכון ספציפיים לריאות בכלים להערכת הסיכון לשברים עשויים לסייע בחיזוי מדויק יותר של הסיכון לשברי ירך במעשנים.
Journal of Bone and Mineral Research, online August 4, 2020.
לידיעה במדסקייפ