תכשירים מדור-שלישי של פלאורוקווינולונים אינם כרוכים באותו סיכון לפגיעה בגידים כמו תכשירים מדורות מוקדמים יותר ממשפחה זו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Family Medicine.
החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין טיפול בתכשירים מדור שלישי ממשפחת פלאורוקווינולונים ובין הסיכון לקרע גיד אכילס בסדרת מקרים בהם החולים שימשו כביקורות של עצמם.
על-בסיס נתונים אדמיניסטרטיביים זוהו תושבים באזור מסוים ביפן אשר היו חלק מתכנית National Health Insurance ו-Elderly Health Insurance בין אפריל 2012 עד מרץ 2017 ואובחנו עם קרע גיד אכילס לאחר קבלת מרשם לטיפול אנטיביוטי. התכשירים האנטיביוטיים סווגו לשלוש קבוצות: פלאורוקווינולונים מדור ראשון ושני, פלאורוקווינולונים מדור שלישי ותכשירים אחרים.
מדגם המחקר כלל 504 חולים עם קרע גיד אכילס שקיבלו מרשם לטיפול אנטיביוטי. הסיכון לקרע גיד אכילס לא היה מוגבר משמעותית במהלך חשיפה לפלאורוקווינולונים מדור שלישי (יחס שיעורי היארעות 1.05, רווח בר-סמך 95% של 0.33-3.37) ותכשירים אנטיביוטיים שאינם פלאורוקווינולונים (יחס שיעורי היארעות של 1.08, רווח בר-סמך 95% של 0.80-1.47).
מנגד, הסיכון היה מוגבר משמעותית במהלך חשיפה לפלאורוקווינולונים מדור ראשון ושני (יחס שיעורי היארעות של 2.94, רווח בר-סמך 95% של 1.90-4.54).
החוקרים כותבים כי במידה וממצאים אלו יאושרו במחקרים נוספים, אזי מדובר בבשורות טובות לחולים עם אלרגיה לתכשירים ממשפחת ביתא-לקטאם ואחרים, בהם פלאורוקווינולונים מהווים את טיפול הבחירה לאור הפרופיל הפרמקוקינטי החיובי והפעילות רחבת הטווח.
Annals of Internal Medicine 2021
לידיעה במדסקייפ