Osteoarthritis

מטא-אנליזה חדשה לגבי בטיחות הטיפול בסטטינים (BMJ)

כולסטרול עורק

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה חדשה שפורסמה ב-BMJ הראתה כי טיפול בסטטינים קשור לסיכון נמוך לתופעות לוואי בחולים ללא היסטוריה של מחלות לב, אך הנזק הפוטנציאלי קטן ואין צורך להירתע מנטילתם למניעה ראשונית. המטא-אנליזה הראתה כי ישנו סיכון מוגבר מעט לתסמינים שריריים כפי שדווח על ידי הנבדקים לאחר טיפול בסטטינים. עם זאת, היא הראתה כי אין סיכון מוגבר להפרעות שרירים שניתן לאשרם קלינית. סטטינים היו קשורים גם לתפקוד לקוי של הכבד, אי ספיקת כליות והפרעות הקשורות לעיניים, אך לא עם סוכרת. לדברי עורך המחקר, “סיכונים אלה הם מאוד מאוד קטנים, ולמעשה האירועים השליליים עליהם אנו מדברים הם קלים למדי, כך שאם אתה שוקל אותם מול היתרונות במונחים של הפחתת אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים, יחס התועלת-פגיעה מאוד בעד טיפול כמעט לכל המטופלים”.

למרות שישנם שפע של נתונים המראים כי סטטינים מונעים אירועים קרדיווסקולריים חוזרים, השימוש בהם למניעה ראשוני שנוי במחלוקת, בין השאר בגלל הסיכון הנמוך יותר למחלות לב וכלי דם. היתרונות המוחלטים של סטטינים קטנים יותר בטיפול למניעה ראשונית בהשוואה לטיפול באלה עם מחלת לב וכלי דם קיימת, ומאזן התועלת-פגיעה עשוי להיות נמוך יותר. סקירה שבוצעה ב-2019 הראתה כי השימוש בסטטינים למניעה ראשונית עשוי להוות דוגמא ל”טיפול בעל ערך נמוך, בעל תועלת מועטה ופוטנציאל לגרום נזק”, ומטה-אנליזה עם יותר מ-94,000 משתתפים בניסוי הראתה שסטטינים הגדילו באופן משמעותי את הסיכון למיופתיה, הפרעות בתפקוד הכליות והפרעות בתפקוד הכבד. עם זאת, ההנחיות הקליניות המליצו על שימוש רחב יותר בסטטינים למניעה ראשונית, וקראו לרופאים לשקול את היתרונות והנזקים. לדברי מחבר המחקר, “נכון לעכשיו, הנתונים על נזקי הטיפול מובנים הרבה פחות טוב בהשוואה ליתרונות ויש די הרבה דיונים לגבי מידת הקשר בין סטטינים לאירועים שליליים, אז רצינו לבחון את זה בפירוט רב יותר”.

המחקר הראה כי סטטינים העלו את הסיכון לתסמינים הקשורים לשרירים שדווחו באופן עצמי ב-21 ניסויים (יחס סיכויים [OR], 1.06), הפרעות בתפקוד הכבד ב-21 ניסויים (OR, 1.33), אי ספיקת כליות בשמונה ניסויים (OR, 1.14), וקטרקט או מצבים נוספים הקשורים לעיניים בשישה ניסויים (OR, 1.23). במקביל, סטטינים הפחיתו את הסיכון לאוטם שריר הלב ב-22 ניסויים (OR, 0.72), שבץ מוחי ב-17 ניסויים (OR, 0.80), ומוות קרדיו-וסקולרי ב-22 ניסויים (OR, 0.83). סיכונים אלה תורגמו ל-15 אירועים נוספים של תסמינים הקשורים לשרירים, 8 אירועי כבד, 12 אירועי כליה ו-14 מצבים הקשורים לעיניים לכל 10,000 מטופלים במשך שנה. מנגד, סטטינים מנעו 19 אוטמים בשריר הלב, 9 אירועי שבץ מוחי ו-8 מקרי מוות קרדיו-וסקולרים לכל 10,000 מטופלים במשך שנה.

לדברי מחבר המחקר, “יש אנשים שטוענים ששיעור תופעות הלוואי האלה כה קטן וזניח שאנו לא צריכים אפילו לדבר עליו, אבל עדיין יש קושי לטפל במטופל עם דעה קדומה לגבי סטטינים. כשיש נתונים אמפיריים שמאפשרים להגיד: ‘תראה, רק 15 אנשים מתוך 10,000 מטופלים שטופלו במשך שנה עשויים לחוות את אחד מאותם תסמינים הקשורים לשרירים’, אני מקווה, זה עשוי להקל על עבודת הרופאים”.

לכתבה ב-MDedge

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול מונע ב- Trimethoprim-Sulfamethoxazole(או TMP-SMX) מפחית את הסיכון לזיהומים חמורים בהיקף של 50% בחולים עם אבחנה של וסקוליטיס על-רקע ANCA (או Antineutrophil Cytoplasmic Antibody), כאשר התועלת הגדולה ביותר תועדה במהלך 180 הימים הראשונים לטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של טיפול מונע ב- TMP-SMX על […]

  • מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    החלפת טיפול מונותרפי ותוספת טיפול הדגימו יעילות דומה כקו-טיפול שני בנשים עם אפילפסיה מוכללת אידיופטית, ללא הבדלים משמעותיים בשיעורי הכישלון בין הטיפולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי רב-מרכזי שכלל נתונים מ-18 מרכזים לטיפול באפילפסיה בארבע מדינות בין השנים 1995 עד 2023 כאשר חציון משך המעקב […]

  • טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) הפחית את הסיכון לנזק כלייתי חד לאר התערבות כלייתית בהיקף של 31%, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחי מקרים ומחקרים רטרוספקטיביים קטנים הצביעו על סיכון מוגבר לקטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח ונזק כלייתי חד בחולים תחת טיפול […]

  • טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    בחולים עם התגרמות הטרוטופית חמורה סביב המרפק עם קישיון של המרפק תועדה תועלת להתערבות ניתוחית בשילוב עם תכנית שיקום, כאשר למעלה מ-75% מהחולים שמרו על טווח תנועה של לפחות 100 מעלות לאחר שנתיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons. במסגרת המחקר בחנו החוקרים באופן רטרוספקטיבי את […]

  • טיפול ב-Rifaxmin-Alpha בחולים עם שחמת כבד עשוי להפחית את הפניות לטיפול רפואי ואנצפלופתיה כבדית

    טיפול ב-Rifaxmin-Alpha בחולים עם שחמת כבד עשוי להפחית את הפניות לטיפול רפואי ואנצפלופתיה כבדית

    מנתונים שפורסמו בכתב העת United European Gastroenterology Journal עולה כי מתן Rifaxmin-Alpha למניעה שניונית בחולים עם שחמת כבד ואנצפלופתיה כבדית הובילה לירידה משמעותית בפניה לשירותים רפואיים, כולל הפחתת אשפוזים וביקורים במרפאות חוץ, עם פחות אירועי אנצפלופתיה כבדית וללא שינויים משמעותיים בהוצאות טיפול רפואי. מחקר העוקבה מבוסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות בין מרץ 2010 ועד […]

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    תסמונת תעלה קרפאלית נפוצה כפליים בחולים לפני אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) בהשוואה לאלו ללא דלקת מפרקים שגרונית, רמז לכך שתסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם אפשרי של הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על פרויקט Rochester Epidemiology Project, […]

  • עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Nemolizumab לטיפול פרוריגו נודולריס

    עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Nemolizumab לטיפול פרוריגו נודולריס

    במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Dermatology מדווחים חוקרים מיפן על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab נסבל היטב והוביל להקלה ארוכת טווח בגרד וחומרת מחלה לצד שיפור איכות החיים של חולים עם פרוריגו נודולריס לאורך 68 שבועות. עוד עולה מהנתונים כי החולים הצליחו להפחית את היקף השימוש בטיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים. המחקר האקראי, […]

  • טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב- Apremilast(אוטזלה) במשך שנה אחת הפחית משמעותית שומן בטני ושמר על מסת גוף רזה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, לצד שיפור משמעותי בפעילות המחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Journal of Rheumatology. באלו עם השמנת-יתר תועדה הירידה המשמעותית ביותר במסת השומן. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, לא-אקראי, במטרה לבחון את ההשפעות של טיפול […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך