Osteoarthritis

מחקר מצביע על הגיל האידאלי לביצוע בדיקת סידן בעורקים הכליליים במבוגרים צעירים (Journal of the American College of Cardiology)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר שפורסם ב-Journal of the American College of Cardiology הציג משוואות סיכון חדשות היכולות לסייע בקביעת הצורך בבדיקה ראשונה של סידן בעורקים הכליליים (CAC) במבוגרים צעירים בכדי לזהות נבדקים בסיכון הגבוה ביותר להתפתחות טרשת עורקים מוקדמת. “למיטב ידיעתנו זו הפעם הראשונה בה נוצרו משוואת סיכונים קליניים למצב בו יש המרה ראשונית מ-CAC 0 לציון גבוה יותר שניתן להשתמש בהן להנחיית תזמון בדיקות ה-CAC בקרב צעירים”, אמר מחבר המחקר.

בדיקת CAC היא מנבא בלתי תלוי של תחלואה טרשתית של הלב וכלי הדם (ASCVD), אך לא מומלץ לבצע בדיקה שגרתית זו בקבוצות בסיכון נמוך. ההנחיות בארה”ב אומרות כי ניתן לשקול בדיקות CAC (דרגה IIa) במבוגרים בני 40 עד 75 בסיכון בינוני (סיכון ל-ASCVD ל-10 שנים בין 7.5% ל-20%) כאשר ההחלטה להתחיל טיפולים מונעים אינה ברורה.

משוואות הסיכון הספציפיות למין נגזרו מכ-22,346 מבוגרים בני 30 עד 50 שעברו בדיקות CAC בין השנים 1991 ל-2010. לפי המחקר, 92.7% מהמשתתפים היו בסיכון נמוך ב-10 שנים הקרובות ל-ASCVD של מתחת ל-5%, אך ל-34.4% היו ציוני CAC של מעל 0 (חציון, 20 יחידות אגאטסטון). בהנחה שעל מנת לאבחן אדם אחד עם CAC מעל 0 יש לסקור 4 נבדקים, הגיל האופטימלי לסריקה ראשונה בקרב גברים צעירים ללא גורמי סיכון חושב כ-42.3 שנים, ולנשים 57.6 שנים. צעירים עם גורם סיכון אחד או יותר, יהיו עם CAC מעל 0 לפחות 3.3 שנים קודם לכן בממוצע. סוכרת הייתה בעלת ההשפעה החזקה ביותר של מטופל לפתח CAC מעל 0, כאשר השינוי חל אצל גברים ונשים 5.5 שנים ו-7.3 שנים קודם לכן בממוצע, בהתאמה.

“התועלת החזויה של CAC לתוצאות ASCVD דומה בסוכרת מסוג 1 ומסוג 2; עם זאת, אנשים הסובלים מסוכרת מסוג 1 עשויים למעשה לפתח CAC מעל 0 בגיל 17,” אמר, “ולכן, בהחלט יש צורך במחקרי CAC באוכלוסייה זו.” לעומת זאת, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, עישון פעיל והיסטוריה משפחתית של CHD נקשרו בנפרד להתפתחות CAC 3.3 עד 4.3 שנים קודם לכן. באופן כללי, הזמן ל-CAC היה ארוך יותר בקרב נשים מאשר גברים בפרופיל גורם סיכון נתון.

“המחקר מועיל מבחינה תיאורית ואפידמיולוגית ועוזר לנו להבין את השכיחות המשוערת של סידן כלילי גדול מ-0 בקרב גברים ונשים צעירים יותר, אבל אני לא משוכנע שזה ישנה או צריך לשנות את הפרקטיקה הקלינית”, אמר הקרדיולוג ד”ר פיליפ גרינלנד מאוניברסיטת נורת’ווסטרן בשיקגו. ד”ר גרינלנד, שהיה שותף לביקורת על בדיקות ה-CAC בתחילת החודש, אמר כי CAC הוא הכלי החזק ביותר שיש לנו על מנת לשפר את חיזוי הסיכונים מעבר לציוני הסיכון הסטנדרטיים, אך הוא כרוך בחשיפה לקרינה ועלויות נוספות. בדיקות CAC שימושיות במיוחד כשובר שוויון בקרב חולים מבוגרים בסיכון בינוני שעשויים להיות על הגבול בין התחלת הטיפול התרופתי למניעה ראשונית, אך עלולות להיעשות גם בקרב “חולים צעירים בסיכון נמוך, וכפי שהם מראים במחקר, שיעור האנשים שיש להם בדיקה חיובית הוא הרבה מתחת לחצי”. לדבריו, “זה אומר שיהיה מספר גדול מאוד של אנשים שהם CAC 0, וזה מה שהיינו מצפים מאנשים צעירים יחסית, אבל לא הייתי שמח לנסות להסביר את זה למטופל: ‘אינני רואה טרשת עורקים כלילית כרגע, אך אנו עדיין רוצים לטפל בגורמי הסיכון שלך’. זה סוג של מסר דיסוננסי”.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    בשליש מהקשישים ישנה עדות למחלת כבד סטאטוטית, בעוד שפיברוזיס כבדי מתואר בשכיחות נמוכה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת NPJ Gut and Liver. מהמחקר עולה עוד כי לאי הקפדה על פעילות גופנית ומחלות כרוניות רבות ישנה השפעה על הסיכון למחלת כבד סטאטוטית. מדגם המחקר כלל 1,021 קשישים (גיל ממוצע של 72.5 שנים, 75.9% גברים) […]

  • מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר משמעותי בין קוטר הגידול המקסימאלי ובין הסיכון להישנות בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב-מוגבל שהשיגו בדיקת הדמיה תקינה, כאשר כל עליה של סנטימטר אחד בקוטר המקסימאלי של הגידול לוותה בעליה של 21% בסיכון להישנות. מדגם המחקר כלל 1,278 חולים […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • בדיקת אולטרה-סאונד הדגימה דיוק גבוה מאוד לאבחנה של תסביב אשך

    בדיקת אולטרה-סאונד הדגימה דיוק גבוה מאוד לאבחנה של תסביב אשך

    מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת European Urology Focus עולה כי לבדיקת אולטרה-סאונד דיוק אבחנתי גבוה לאבחנה של תסביב אשך, כאש בדיקת דופלר צבע הדגימה רגישות של 95.3% וסגוליות של 98.3% באבחנה. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 63 מחקרים שכללו גברים שפנו למרכז שניוני או שלישוני בחשד לתסביב אשך והשלימו בדיקת אולטרה-סאונד. הם […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר