במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים מספרד על קשר ברור בין קבלת חיסון כנגד נגיף הקורונה ובין ריכוז נוגדנים ספציפיים בחלב אם, כאשר ההשפעה הייתה בולטת יותר במקרים בהם האם המשיכה להניק למשך למעלה מ-23 חודשים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעבר פאסיבי ואקטיבי של הגנה חיסונית דרך חלב אם מהווה מרכיב חשוב בהתפתחות מערכת החיסון של תינוקות. מחקרים קודמים מצאו כי חלק מהזיהומים והחיסונים מעודדים שינויים במרכיבי ההגנה החיסונית של חלב אם וכעת הם ביקשו לבחון את ריכוזי הנוגדנים כנגד נגיף הקורונה בדגימות סרום וחלב אם.
החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי שכלל נשים שדיווחו על הנקה בעת קבלת חיסון כנגד נגיף הקורונה, בתקופה שבין 2 בפברואר ועד 4 באפריל, 2021. דגימות דם וחלב נלקחו 14 ימים לאחר המנה השניה של החיסון לקביעת ריכוזי נוגדני IgG (Immunoglobulin G) כנגד חלבון נוקלאוקספיד, כמו גם נוגדני IgG, IgM ו-IgA כנגד Spike 1 Protein Receptor-Binding Domain (RBD-S) כנגד נגיף הקורונה.
מהנתונים עולה כי מרבית המשתתפות (94%) קיבלו את החיסון של חברת פייזר כנגד נגיף הקורונה. הריכוז הממוצע בסרום של נוגדני IgG כנגד RBD-S בנשים מחוסנות עמד על 3,379.6 נוגדנים קושרם למ"ל. בכל המשתתפות שקיבלו חיסון תועדו נוגדני IgG כנגד RBD-S1 וב-89% מהם תועדו נוגדני IgA כנגד RBD-S בחלב. ריכוזי הנוגדנים בחלב נשים מניקות לאורך 24 חודשים היו גבוהים יותר משמעותית בהשוואה לאימהות שהניקו למשך פחות מ-24 חודשים (p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין חיסון כנגד נגיף הקורונה ובין ריכוזי אימונוגלובולינים ספציפיים בחלב אם, עם השפעה בולטת יותר במקרים בהם ההנקה נמשכה לאורך למעלה מ-23 חודשים. ההשפעה של משך ההנקה על אימונוגלובולינים הייתה ספציפית ובלתי-תלויה במשתנים אחרים.
Pediatrics 2021