מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
צריכת נתרן גבוהה יותר בתזונה, שהוערכה על ידי הפרשה יומית בשתן, הייתה קשורה לסיכון מוגבר לאירוע קרדיווסקולרי (CV), וצריכת אשלגן גבוהה יותר, הייתה קשורה לירידה בסיכון לאירוע CV, כולל רה-וסקולריזציה כלילית, אוטם שריר הלב ושבץ, כך על פי מטא-אנליזה חדשה שפורסמה ב-NEJM.
למטופלים ברבעון הגבוה ביותר של הפרשת נתרן ב-24 שעות היה סיכון גבוה ב-60% לאירוע CV בהשוואה לאלו ברבעון הנמוך ביותר (יחס סיכון (HR) 1.60, רווח בר סמך (CI) 95%, 1.19-2.14). יחד עם זאת, למטופלים עם הפרשת האשלגן הגבוהה ביותר במשך 24 שעות היה סיכון נמוך ב-31% לאירוע CV בהשוואה לאלו עם ההפרשה הנמוכה ביותר (HR=0.69, CI 95% ,0.51-0.91).
החוקרים אספו נתונים משש קבוצות: מחקר המעקב של מקצועות הבריאות (HPFS), מחקר הבריאות של האחיות (NHS), מחקר בריאות האחיות II (NHS II), מחקר מניעה של מחלת כליות וכלי דם סופיים (PREVEND), ומחקרי המעקב של הניסויים למניעת יתר לחץ דם (TOHP I ו-TOHP II).
ל-10,707 המשתתפים משש העוקבות היה גיל ממוצע של 51 שנים, 54% היו נשים ו-92% היו לבנים. בממוצע, היה להם מדד מסת גוף ממוצע (BMI) של 26.6 ק"ג/מ"ר, 2.4% סבלו מסוכרת, 24% סבלו מיתר לחץ דם ו-30% סבלו מהיפרכולסטרולמיה. במהלך מעקב חציוני של 8.8 שנים, היו 571 אירועים CV.
הפרשת נתרן גבוהה יותר, הפרשת אשלגן נמוכה יותר ויחס נתרן לאשלגן גבוה יותר היו קשורים כולם לסיכון גבוה יותר ל- CV(P ≤ .005 עבור כל ההשוואות). כל עלייה של 1000 מ"ג ליום בהפרשת נתרן הייתה קשורה לעלייה של 18% בסיכון לאירוע CV(HR=1.18, CI 95%, 1.08-1.29). כל עלייה של 1000 מ"ג ליום בהפרשת אשלגן הייתה קשורה לירידה של 18% בסיכון לאירוע CV (HR=0.82, CI 95%, 0.72-0.94).
"המחקר שלנו, יחד עם ראיות עקביות מניסויים אקראיים, מספקים תמיכה נוספת למדיניות בריאות הציבור להפחתת צריכת הנתרן ולהגברת צריכת האשלגן", קבע החוקר הראשי.
לכתבה ב-Medscape