מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת The Lancet Oncology, מדווחים חוקרים על שיפור משמעותי בשיעורי ההישרדות ללא-התקדמות של נשים עם הישנות סרטן שחלות לאחר שילוב Olaparib עם Paclitaxel או Carboplatin וטיפול אחזקה לאחריו, בהשוואה לשילוב Paclitaxel עם Carboplatin בלבד, כאשר התועלת הקלינית הגדולה ביותר תועדה בנשים עם מוטאציות בגן BRCA.

המחקר בשלב 2 כלל נשים מבוגרות עם הישנות סרטן שחלות רגיש לפלטינום, שקיבלו עד שלושה מחזורים קודמים של כימותרפיה מבוססת-פלטינום, ללא התקדמות של המחלה למשך לפחות שישה חודשים לפני ההקצאה האקראית. המשתתפות חולקו באקראי לטיפול ב- Olaparib (200 מ”ג פעמיים ביום, במתן פומי בימים 1-10 במחזורים של 21 ימים) עם Paclitaxel (175 מ”ג למ”ר, שניתנו דרך הוריד ביום הראשון) ו-Carboplatin (שטח מתחת לעקומה של 4 מ”ג למ”ל לדקה, שניתן  דרך הוריד ביום הראשון), לאחר מכן טיפול מונותרפי ב- Olaparib (400 מ”ג פעמיים ביום, שניתן באופן רציף) עד להתקדמות (קבוצת טיפול משולב ב- Olaparib עם כימותרפיה), או Paclitaxel (175 מ”ג למ”ר ביום הראשון) ו-Carboplatin (שטח מתחת לעקומה של 6 מ”ג למ”ל לדקה ביום הראשון) ללא טיפול נוסף לאחר מכן (קבוצת טיפול כימותרפי בלבד).

תוצא הסיום העיקרי של המחקר היה הישרדות ללא-התקדמות לפי קריטריוני ה-Response Evaluation Criteria in Solid Tumors. ניתוחי נתונים שהוגדרו מראש כללו את היעילות של הטיפול לפי מוטאציות BRCA, שנבחנו באופן רטרוספקטיבי.

בתקופה שבין 12 בפברואר ועד 30 ביולי, 2010, 173 חולות מ-43 אתרי מחקרי ב-12 מדינות גויסו למחקר. מבין אלו, 162 נשים התאימו למחקר חולקו באקראי לאחת משתי קבוצות הטיפול (81 נשים שחולקו לטיפול במשלב Olaparib עם כימותרפיה ו-81 נשים שחולקו לטיפול כימותרפי בלבד). מבין הנשים שחולקו באקראי, 156 קיבלו טיפול בשלב המשולב (81 בקבוצת הטיפול ב- Olaparib עם כימותרפיה ו-75 בקבוצת הטיפול הכימותרפי בלבד) ו-121 המשיכו לטיפול אחזקה או ללא טיפול נוסף (66 בקבוצת הטיפול במשלב Olaparib עם כימותרפיה ו-55 בקבוצת הטיפול הכימותרפי בלבד).

החוקרים הצליחו לאסוף נתונים אודות נוכחות מוטאציות BRCA ב-107 נשים (בין אם בתחילת המחקר או באופן רטרוספקטיבי) 41 מבין 107 הנשים (38%) היו נשאיות מוטאציות BRCA (20 בקבוצת ההתערבות ו-21 בקבוצת הביקורת). משך ההישרדות ללא התקדמות היה ארוך יותר משמעותית עם שילוב Olaparib עם כימותרפיה (חציון של 12.2 חודשים) בהשוואה לכימותרפיה בלבד (חציון של 9.6 חודשים, יחס סיכון של 0.51, p=0.0012), בעיקר בנשים עם מוטאציות בגן BRCA (יחסיכון של 0.21, p=0.0015).

בשלב הטיפול המשולב, אירועים חריגים בשכיחות שהייתה גבוהה יותר בלפחות 10% עם שילוב Olaparib עם כימותרפיה, בהשוואה לכימותרפיה בלבד, כללו נשירת שיער (74% לעומת 59%), בחילות (69% לעומת 57%), נויטרופניה (49% לעומת 39%), שלשולים (42% לעומת 27%), כאבי ראש (33% לעומת 9%), נוירופתיה היקפית (31% לעומת 19%) ודיספפסיה (26% לעומת 12%); מרבית התופעות היו בדרגה קלה-עד-בינונית. האירועים החריגים הנפוצים ביותר בדרגה 3 ומעלה במהלך שלב הטיפול המשולב כללו נויטרופניה (43% עם שילוב Olaparib עם כימותרפיה לעומת 35% עם כימותרפיה בלבד) ואנמיה (9% לעומת 7%). אירועים חריגים חמורים דווחו ב-12 מבין 81 נשים שטופלו ב- Olaparib עם כימותרפיה (15%) בהשוואה ל-16 מבין 75 נשים שטופלו בכימותרפיה בלבד (21%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על התועלת הקלינית של שילוב Olaparib עם טיפול כימותרפי בנשים עם הישנות סרטן שחלות רגיש לפלטינום, בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד.

The Lancet Oncology, Early Online Publication, 4 December 2014