מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Medical Genetics עולה כי בהחלטה אודות ניתוח למניעת סרטן שחלות, נשים שוקלות את הסיכון לממאירות ומנופאוזה, כמו גם גורמים אחרים.
החוקרים השלימו ראיונות עם 24 נשים לפני-מנופאוזה, בגילאי 34-46 שנים. מבין המשתתפות במחקר, 14 היו נשאיות מוטאציות BRCA1 ו-10 היו נשאיות מוטאציות BRCA2 וכולן שקלו את אפשרות ניתוח מניעתי להסרת שחלות.
החוקרים מדווחים כי 11 נשים נטו להעדפת ניתוח RRESDO (Risk-Reducing Early Salpingectomy with Delayed Oophrectomy), 7 נשים העדיפו ניתוח RRSO (Risk-Reducing Salpingo-Oophrectomy) ו-6 נשים החליטו כנגד ניתוח מניעתי. ארבע נשים שאובחנו בעבר עם סרטן שד הסכימו כולן לניתוח למניעת סרטן שחלות.
מהתגובות לשאלות עלה כי נשים שהעדיפו התערבות ניתוחית להפחתת הסיכון לממאירות נטו לניתוח RRSO, בעוד שאלו שהיו מוטרדות יותר מפני ההשפעות של מנופאוזה כירורגית נטו יותר לניתוח מוקדם לכריתת חצוצרות עם דחיית ניתוח הסרת שחלות (RRESDO). גורמים דוגמת ניסיון ניתוחי קודם השפיע גם כן על ההחלטה של הנשים.
החוקרים מדווחים כי 11 הנשים שבחרו בניתוח RRESDO עשו זאת בשל חשש מפני מנופאוזה מוקדמת לאחר כריתת שחלות, בפרט מצב רוח ירוד, הפרעה בתפקוד מיני ואיכות חיים ירודה. הן גם נטו יותר לדווח על חוויה ניתוחית חיובית בעבר, כך שלא היו כה מוטרדות מניתוח דו-שלבי.
נשים שבחרו בניתוח RRSO נטו להעדיף את הניתוח הנ"ל לאור היסטוריה משפחתית חזקה של סרטן שחלות, פחד מפני המוות, בעיות גניקולוגיות שפירות נלוות, העדר בדיקות סקר לסרטן שחלות והמלצה של הרופאים.
עוד מדווחים החוקרים כי 9 נשים הסכימו לניתוח כריתת שד להפחתת הסיכון, כאשר נקבע כי מדובר בהחלטה קשה יותר, בהשוואה לניתוח למניעת סרטן שחלות. נשים שהחליטו כנגד ניתוח כריתת שד עשו זאת מאחר ולא השלימו את הילודה, הן חשש מפני זמן ההתאוששות וההשפעות הפסיכולוגיות של הניתוח, או שחשו בטוחות בבדיקות סקר לסרטן שד ויעילות הטיפולים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי נשים בסיכון גבוה נדרשות לתמיכת צוות רב-מקצועי של גנטיקאים, גניקולוגים/אונקולוגים, מנתחים פלסטיים, מומחים למנופאוזה, מומחי פוריות, פסיכולוגים ואחיות.
Journal of Medical Genetics 2021.
לידיעה במדסקייפ