הגברת פעילות גופנית לפני טיפולי פוריות ובמהלכם מלווה בשיפור מדדים מטבוליים, אך ללא השפעה על תוצאות הלידה בנשים עם השמנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-American Society of Reproductive Medicine.
החוקרים ביקשו לקבוע את ההשפעה של שינוי אורח חיים אינטנסיבי לפני טיפולי פוריות על שיעור לידות חי בקרב נשים עם השמנה והפרעות פוריות.
מחקר Improving Reproductive Fitness through Pretreatment with Lifestyle Modification in Obese Women with Unexplained Fertility (FIT-PLESE) כלל הגבלה קלורית, מתן Orlistat ופעילות גופנית מתונה, שכללה הוספת 500 צעדם ביום בכל שבוע עד יעד של 10,000 צעדים ביום.
המשתתפות במחקר סווגו לקבוצה הכי פעילה (שליש עליון, 125 נשים) והכי פחות פעילה (שליש תחתון, 125 נשים) על-בסיס מספר הצעדים הממוצע ביום כפי שנקבע לפי מד צעדים לפני ואחרי הפריה.
משתתפות בקבוצה הפעילה צעדו מספר צעדים רב יותר בתחילת הדרך (8,708 לעומת 4,695 צעדים) וטרם ההפריה (10,626 לעומת 6,442 צעדים), בהשוואה למשתתפות פחות פעילות. כמו כן, 72.2% מהמשתתפות הפעילות שמרו על דרגת פעילות גבוהה לאחר ההפריה.
מהנתונים עולה כי בקרב משתתפות פעילות תועד ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך יותר (5.4% לעומת 5.5%, p=0.01) וריכוז טריגליצרידים נמוך יותר (115 לעומת 125 מ"ג/ד"ל, p=0.004) בהשוואה למשתתפות פחות פעילות, אך לא תועדו הבדלים במספר מחזורי הטיפול, מינוני Clomiphene, או שיעורי הפריה, הריון קליני, הפלות או לידות חי.
החוקרים הופתעו לגלות מהעדר הבדלים במספר המחזורים או במרווח הזמן עד להיריון, מינוני Clomiphene, שיעורי הפריה, או שיעור הריונות קליניים, שיעורי הפלות, או שיעורי לידות חי בין משתתפות פעילות ומשתתפות פחות פעילות.
הממצאים הצביעו על מגמה לא-מובהקת של ירידה בשיעור הפלות בזרוע הפעילה, בהשוואה לזרוע הפחות פעילה, אך מספר ההפלות בכללותו היה נמוך ולכן למחקר לא הייתה עוצמה מספקת לזהות הבדל קטן בין הקבוצות.
החוקרים כותבים כי נשים פעילות גופנית היו בעלות פרופיל מטבולי טוב יותר, אך לא תועד קשר בין דרגת פעילות גבוהה יותר ובין שיפור תוצאות הלידה שנבדקו במחקר.
מתוך כנס ה-ASRM
לידיעה ב-Healio