שיעור לא קטן מהחולים שעברו מדום לב וניצלו, סובלים מהפרעות פסיכולוגיות ארוכות טווח כמו חרדה, PTSD (תסמונת פוסט טראומה) ודכאון, כך לפי מטא אנליזה חדשה. הקושי הפסיכולוגי עלול לפגוע בהחלמתם של החולים והוא מאובחן בחוסר; סריקות ותנאים פשוטים יחסית יכולים לעזור בהפניית המטופלים שזקוקים לכך לקבלת עזרה נפשית. בארה”ב, רק 10 אחוזים מבין 382,800 האמריקאים שעוברים דום לב בכל שנה שורדים ולא תמיד מתנהל מעקב יעיל אחר התופעות מהם סובלים השורדים הללו. החוקרים השתמשו במאגרי מידע אלקטרוניים בהם חיפשו מילות מפתח רלוונטיות כמו Cardiac Arrest, Therapeutic Hypothermia and Depression, Anxiety, Quality of Life, Posttraumatic Stress Disorder (PTSD), Psychological Outcomes, Hospital Anxiety and Depression Scale (HADS), ו- Beck Depression Inventory (BDI). בסופו של דבק סקרו החוקרים 11מחקרים שפורסמו בין 1993-2011 שבדקו את המצב הנפשי במעקב אחר מטופלים שעברו דום לב מחוץ לבית החולים. החוקרים מצאו כי בעיות פסיכולוגיות היו שכיחות למדי בקרב אנשים ששרדו דום לב. שיעור הדיכאון נע בין 14%-45%, חרדה בטווח של 13-61%, ותסמינים של PTSD נעו בין 19-27% בקרב החולים במחקרים השונים התנודתיות בתוצאות המחקרים היתה קשורה כנראה לשיטות המדידה השונות בהן השתמשו. במקרים רבים הבריאות הנפשית של חולים ששרדו דום לב לא מאובחנת או מוערכת, למרות שטיפול בבריאות נפשית של סובלים ממחלות לב הוכחה במחקרים בעבר כמשפרת את ההשרדות לטווח ארוך וכי חרדה ולחץ על מערכת העצבים יכולים להשפיע לרעה על הלב ולהחמיר מצב של דלקת כרונית. בהנתן שיעור ההיארעות של מצוקה פסיכולוגית לאחר דום לב, יש צורך בסריקות פסיכולוגיות ובהתערבות מוקדמת במטופלים שעברו דום לב. לאבסטרקט ב- Resuscitation Journal
האם יש תועלת לגישה פולשנית לטיפול בחולים שבריריים עם NSTEMI? (מתוך JAMA Netw Open)
בחולים שבריריים עם אבחנה של אוטם לבבי מסוג NSTEMI (או Non-ST-Elevation Myocardial Infarction) גישה פולשנית ראשונית עשויה להיות מלווה בנזק מוקדם עם תועלת מאוחרת ובסופו של דבר בעלת השפעה ניטרלית על הישרדות החולים לאחר שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר MOSCA-FRAIL נערך ב-13 בתי חולים בספרד וכלל […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!