חדשות

חיילי צה''ל הלוקים בפוסט טראומה מועדים פחות לפעילות פלילית ולתמותה לעומת חיילים ברחבי העולם (אונ' אריאל)

25/08/2014

הודעת אונ' אריאל

מחקרים רבים שנערכו על יוצאי צבא, בעיקר בארה"ב, מדווחים כי אלה הלוקים בהפרעה פוסט-טראומטית מועדים יותר לפעילות פלילית, בעיקר אלימות ושימוש באלכוהול וסמים.  

במחקר הנוכחי, שנערך ע"י ד"ר לאה פוסטיק, מהמחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל, נבדקה מגמה הזו על יוצאי צבא ישראליים.

 

ההבדל בתוצאות בין חיילי צה"ל לחיילים בצבאות אחרים ברחבי העולם, נובע מהעובדה שהפרופיל האנושי של חיילי צה"ל שונה באופן מהותי מזה של צבאות אחרים.

השוני העיקרי הוא בייצוגיות. בעוד שבצבאות אחרים הצבא מורכב מאנשים שבחרו בו כמקצוע, בעיקר כאלה משכבות סוציואקונומיות נמוכות. בישראל ניתן לראות ייצוג שלל רוב השכבות הסוציואקונומיות. אפילו ביחידות השדה שחייליהן מועדים יותר לפתח הפרעה פוסט-טראומטית, הנחשבות ליחידות עילית ומבוקשות מאד גם בקרב מי שמגיע משכבות סוציואקונומיות גבוהות.

שוני נוסף הוא שבמדינת ישראל אמנם קיים שימוש לרעה באלכוהול וסמים, אך הוא נפוץ הרבה פחות מאשר בארה"ב ובאנגליה, שם נערכו רוב המחקרים.

 

המחקר נערך על 2,235 יוצאי צבא מקום המדינה ועד שנת 2000 ומוכרים על ידי משרד הביטחון כבעלי הפרעה פוסט-טראומטית, שהושוו ל- 2,235 יוצאי צבא בעלי מספר אישי עוקב. הטראומה העיקרית במדגם זה היא חשיפה לקרב (80%) במלחמות של"ג ויום כיפור.

 

שני ממצאים עיקריים במחקר:

(1) בישראל לבעלי הפרעה פוסט-טראומטית היו קצת יותר עברות פליליות באופן כללי, אך לא היה הבדל בין הקבוצות בעברות הקשורות לאלימות ולשימוש בסמים – בניגוד לשאר צבאות העולם שבהם נבדקה התופעה והתקבלו נתונים שמצביעים על עלייה ניכרת בעברות פליליות בקרב חיילים פוסט-טראומטיים.

(2) נמצא כי אצל רוב האנשים בעלי הפרעה פוסט-טראומטית, שנת ביצוע העברה הפלילית (הראשונה, לבעלי מספר עברות) היה אחרי השנה בה התרחש האירוע הטראומטי.

 

מחקר נוסף שערכה ד"ר פוסטיק, בדק את שיעורי התמותה בקרב חיילי צה"ל עם פוסט טראומה. מתוך מחשבה שאצלנו מדובר באוכלוסייה אחרת. ובאמת, בניגוד לממצאים בעולם על קשר בין פוסט טראומה לשיעורים גבוהים של תמותה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אנחנו מצאנו שיעורי תמותה דומים בקרב יוצאי צבא שמאובחנים עם פוסט-טראומה ויוצאי צבא ללא אבחנה כזו.  

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2022 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני