במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולות עדויות נוספות התומכות בקיומה של תסמונת הרגליים חסרות המנוחה (Restless Leg Syndrome) על-רקע אירוע מוחי, או Stroke-Related RLS (s-RLS).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כח תסמונת s-RLS משנית לנגעים איסכמיים הינה אבחנה חדשה ומעניינת, אך אין נתונים רבים המסייעים להבין טוב יותר את המנגנונים בבסיס ההפרעה. במחקר הנוכחי הם ביקשו להעריך את המאפיינים הקליניים, הנוירו-אנטומיים והפונקציונאליים של אבחנה זו.
מדגם המחקר כלל חולים שאושפזו ביחידת אירוע מוחי באוניברסיטת שטרסבורג אשר עברו הערכה לקביעת המאפיינים הקליניים והאלקטרופיזיולוגיים של s-RLS. המשתתפים עברו בדיקת MRI של המוח בתוך 48 שעות מהאירוע המוחי להערכה מבנית. תת-קבוצה של 11 חולים עברו הערכה פונקציונאלית באמצעות 18F-FDG-PET להערכת צריכת סוכר, 123I-FP-CIT SPECT להערכת קליטת דופמין ו-18F-DOPA להערכת ייצור דופמינרגי פרה-סינפטי.
מדגם המחקר כלל 16 חולים עם s-RLS (8 נשים ו-8 גברים), בגילאי 41 עד 81 שנים. המאפיינים הקליניים של s-RLS ושל RLS אידיופטי היו דומים. מרבית החולים התייצגו עם RLS דו-צדדי וסימטרי חדה. בשמונה חולים הייתה עודת לאוטם באזור Lenticulostriate (פיזור עורק מוחי מרכזי ועורק תרדמה פנימי). גוף ה-Caudate Nucleus היה באזור הפגוע הנפוץ ביותר.
בשבעה חולים תועדה s-RLS משנית לאוטם בחלק ונטראלי של גזע המוח (סעיפים של העורק הבזילארי) עם מעורבות של הפונס בשישה חולים ומדולה אובלנגוטה בחולה אחד. בחולה אחד אובחן אוטם מוחי בורמיס של הצרבלום האחורי השמאלי ובאזור אוקסיפיטאלי (עורק מוחי אחורי ועורק מוחי עליון). באזור הסטריאטום באותו צד של אוטם באזור Lenticulostriate תועד טונוס דופמינרגי גבוה משמעותית.
החוקרים קוראים לרופאים להכיר את המאפיינים של תסמונת s-RLS במטרה להגיע לאבחנה נכונה של הפרעה זו ולהתחיל טיפול מתאים.
Eur J Neurol 2021