PTSD

מחקר חדש מראה שינויים בפרוגנוזת אי ספיקת לב בהתאמה לחוסר בברזל (JACC)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר חדש שפורסם ב-Journal of the American College of Cardiology הראה כי בקרב חולים עם אי ספיקת לב (HF), סטורציית טרנספרין (TSAT) ורמת ברזל בסרום היו קשורים באופן עצמאי לתמותה גבוהה יותר ב-5 שנים מכל סיבה, ללא קשר לפנוטיפ ה-HF. ישנה הסכמה כללית שחוסר ברזל נפוץ ומבשר על פרוגנוזה גרועה יותר בחולים עם אי ספיקת לב, ללא קשר למקטע הפליטה או לאנמיה. עם זאת, מה שנותר לא ברור הוא איזו מבין ההגדרות הרבות של מחסור בברזל מנבאת בצורה הטובה ביותר תוצאים שליליים. הגדרת מחסור בברזל (ID) במצבים דלקתיים כרוניים, כגון HF כרוני, היא רמת פריטין נמוכה מ-100 ng/mL או 100 עד 299 ng/mL עם רווית טרנספרין (TSAT) של פחות מ-20%. מחקרים קודמים הראו ש-ID המוגדר על ידי ערך מסוים הוא מנבא בלתי תלוי של תמותה מ-HF כרוני, אך אחרים הטילו ספק בתועלת האבחונית והפרוגנוסטית שלו. “הבעיה הבסיסית עם ההגדרה היא שפריטין אינו סמן טוב למחסור בברזל מכיוון שהפריטין הוא סמן דלקתי”, אמרה אחת החוקרות.

בניתוח הנוכחי של 4422 מטופלים בין השנים 2001 ל-2019, חוסר ברזל הוגדר באמצעות קריטריונים מנחים בינלאומיים, פריטין פחות מ-100ng/mL,TSAT קטן מ-20% וברזל בסרום 13 µmol/L או פחות. בהתאם למחקרים קודמים, השכיחות של מחסור בברזל הייתה גבוהה, בין 44% ל-68%. המחסור היה נפוץ יותר בנשים ובאלו עם תסמינים חמורים יותר, אנמיה או מקטע פליטה שמור.

בסך הכל, התמותה ב-5 שנים הייתה 34.5% (חציון מעקב, 49 חודשים). התמותה הנמוכה ביותר נצפתה בחולים עם פריטין בסרום של פחות מ-100 ננוגרם/מ”ל ו-TSAT של יותר מ-20%, והגבוהה ביותר עבור אלו עם פריטין בסרום מעל 100 ננוגרם/מ”ל עם TSAT של פחות מ-20%. רמות הברזל בסרום ו-TSAT היו בקורלציה גבוהה זה עם זה (r = 0.92; P < .001). לאחר התאמה רב-משתנית, TSAT קטן מ-20% (HR 1.27; P < .001) וברזל בסרום 13 µmol/L או פחות (HR 1.37; P < .001) היו קשורים לתמותה גבוהה יותר מכל סיבה, אך לא עם תמותה קרדיווסקולרית. פריטין נמוך מ-100 ננוגרם/מ”ל נוטה להיות קשור לתמותה נמוכה יותר מכל סיבה (HR 0.91; P = 0.09), וכך גם פריטין גבוה מ-300 ננוגרם/מ”ל היה קשור עם שיעור נמוך יותר של מוות מכל סיבה (HR, 0.69, P < .001) ומוות קרדיווסקולרי (HR, 0.78; P = .048). בקרב חולים עם TSAT של פחות מ-20% ופריטין של 100 עד 299 ננוגרם/מ”ל, יחס הסיכון המתואם לתמותה ב-5 שנים היה 1.82.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    ניטור תסמינים מרחוק באמצעים אלקטרוניים להערכת תוצאים לפי דיווח מטופלים לווה בהפחתת היקף האשפוזים בשיעור של 19% לאחר שלושה חודשים ובהיקף של 13% לאחר שישה חודשים בחולים עם מחלה ממארת תחת טיפול סיסטמי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. התועלת של אמצעי ניטור מרחוק תועדה במגוון אוכלוסיות חולים, כולל אלו המתגוררים […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך