Pain

מחקר: חולי קורונה במצב קשה לעיתים מקבלים במקביל מספר תרופות ניסיוניות שנועדו לשפר את מצבם – האם זה עוזר? (הודעת האונ’ העברית)

החיפוש אחר תרופה למחלת הקורונה שהובילה למגיפה נמצא בעיצומו. עד כה, הוצעו עשרות אם לא מאות תרופות ניסיוניות במטרה למצוא מזור למחלה, כאשר הרבה מהן כבר הוכנסו ונמצאות בשימוש במחקר קליני בבתי החולים. אך כיצד הן באות לידי שימוש בבתי החולים והאם שילובים אלו מועילים? מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית ניסה להעריך את השאלה כיצד משתמשים בתרופות ניסיוניות בבית החולים, בדגש על מה היה המספר התרופות הניסיוניות שקיבל מטופל ממוצע במהלך הגל הראשון של הקורונה, האם חומרת המחלה של הייתה קשורה על מספר התרופות הניסיוניות שקיבל במהלך האשפוז והאם היה קשר בין מספר התרופות שניתנו להישרדות החולים?

המחקר התפרסם לאחרונה בעיתון המדעי Advances in Therapy, ונערך על ידי אור אסולין, סטודנט לרפואה באוניברסיטה העברית, יחד עם צוות חוקרים מהפקולטה לרפואה והמרכז הרפואי שערי צדק, בהובלת פרופ’ שרון ענב מהמחלקה לטיפול נמרץ בשערי צדק. בשונה ממאמרים רבים שנכתבו על הקורונה בשנתיים האחרונות, כל הכותבים במחקר זה עמדו בחזית הטיפול בחולים והמאמר נכתב מתוך תצפית לגבי הנעשה בשטח ממקור ראשון. בנוסף, זהו המחקר הראשון שבדק את הקשר בין חומרת החולה לבין מתן תרופות מרובות.

במסגרת המחקר, שנערך בצורה תצפיתית בזמן אמת עם ניתוח נתונים רטרוספקטיבי, נאספו נתונים של 292 חולי קורונה בגירים שנבדקו בבדיקות PCR ואושרו כחולים בנגיף, ממצב קל עד אנוש מהגל הראשון (אושפזו בין התאריכים 1 במרץ עד ל-17 באפריל 2020). החוקרים אספו מידע בדגש על מספר התרופות הניסיוניות או “חמלתיות” שניתנו לחולים במהלך תקופת אשפוזם, ביניהן הידרוקסיכלורוקווין, אזיטרומיצין, סטרואידים, פלזמה ממחלימים, רמדסיביר ועוד במקביל או בשלבים מהירים. התברר ש –21% מהמטופלים שאושפזו במהלך הגל הראשון קיבלו שתיים או יותר תרופות ניסיוניות או “חמלתיות”. “תרופות חמלתיות ניתנות לחולי קורונה שנמצאים בסכנת חיים, בשלב שבו נגמרו אפשרויות הטיפול המסורתיות או שכולן אינן מספקות, למרות היעדר הוכחה ברורה לתועלת של אותן תרופות עבור החולים”, מוסבר במחקר.

במסגרת המחקר הראו החוקרים כי ככל שמצב המטופל היה חמור יותר, כך סיכוייו לקבל יותר מתרופה ניסיונית או חמלתית אחת היו גבוהים יותר. מטופל שלא נזקק לתמיכה נשימתית בכלל היה בעל סיכוי של 3% אחוזים ומטופל שהיה במצב שנזקק להנשמה מכנית או מכונת לב ריאה היה בעל סיכוי של 77.3% לקבל שתי תרופות ניסיוניות או יותר. למעשה, כמעט שליש מחולי הקורונה (31.5%) קיבלו תרופה ניסיונית אחת במהלך האשפוז, ו-20.9% מהחולים קיבלו יותר מתרופה ניסיונית אחת. המספר המירבי של תרופות שניתנו בבת אחת לחולה בודד היה ארבעה אלו ניתנו לארבעה חולי קורונה במצב קשה.

לצורך הניתוח הסטטיסטי החולים חולקו לשתי קבוצות – קריטיים ולא קריטיים – וכך הראו החוקרים כי המספר הממוצע של התרופות שקיבלו חולים קריטיים היה 1.92 בממוצע לעומת 0.55 בחולים הלא-קריטיים. לבסוף, הם הצליחו להראות כי למספר התרופות הניסיוניות לא היה קשר להישרדות החולים מהמחלה, ואף יותר מכך, כפי שמצוין במחקר: “הממצאים מצביעים על כך שחולים שהיו במצב גרוע יותר עם ההגעה לאשפוז קיבלו יותר תמיכה נשימתית ויותר תרופות ניסיוניות וחמלתיות, שהו זמן ממושך יותר בבית החולים (אשפוז אורך), ושרדו פחות טוב למרות כל המאמצים הרפואיים.”

המחקר משקף את המציאות שעלולה להיות בעייתית בבתי החולים בארץ ובעולם מתן תרופות ניסיוניות מרובות לחולה אחד, עלול לפגוע ביכולת של הרופאים ומבצעי מחקרים הנוגעים לתחלואת קורונה לאמוד את היעילות של כל תרופה בנפרד, ולהבין את הפוטנציאל שלה בריפוי המחלה. על אף שהמחקר לא בדק שאלה זו, ידוע שיש מצבים בהם הטיפול במספר תרופות ניסיוניות ביחד עלול להחסיר מיתרון אפשרי של אחת התרופות, כפי שציינו זאת החוקרים במאמרם: “מתן של יותר מתרופה ניסיונית אחת עשוי לשנות באופן ישיר את השפעתה של תרופה אחרת.”

החוקרים הביאו מספר דוגמאות ממחקרים גדולים שמובילים את הטיפול בקורונה כיום, והראו כי גם במחקרים אלה נעשה שימוש ביותר מתרופה ניסיונית אחת. עובדה זו מטרידה שכן תקנון עבור מתן מספר רב של תרופות ניסיוניות במקביל לעולם אינו מהוה תחליף למחקר מבוקר הנעשה על תרופה בודדת.

החוקר אור אסולין הבהיר כי “למרות שהמחקר נעשה במהלך הגל הראשון של הקורונה, אנו רואים היום במהלך הגל הרביעי את חשיבות המחקרים שנעשו במהלך הגל הראשון מבחינת האופציות הטיפוליות הקיימות לנו. המחקר שלנו העלה שאלה לגבי הצורה בה אנחנו משתמשים בתרופות ניסיוניות או רחמניות בבתי החולים והיכולת שלנו להסיק בצורה טובה לגבי כל תרופה ותרופה לאחר מכן. הצוותים הרפואיים וצוותי המחקר מסביב לעולם עושים ימים כלילות במטרה לטפל בחולי הקורונה וחשוב שכעת, אחרי הכאוס הראשוני שאפיין את תחילת המגפה, נסיק מסקנות ונראה כיצד אנחנו משפרים את הטיפול ויכולות המחקר שלנו בשביל שהמאמץ המושקע לא יהיה לשווא.”

פרופ’ ענב: “ראויה לשבח ועדת הלסינקי והעומד בראשה, על המהירות שבה הם יצרו מסלול לאישור מזורז של מחקרי קורונה. לולא מסלול זה לא ניתן היה לאסוף את הנתונים שאספנו למחקר זה בזמן אמת. תוצאות המחקר מראות את המצוקה הרבה של הרופאים העומדים בחזית הטיפול, כאשר ידיהן ריקות מתחמושת טיפולית יעילה והחולה הולך ומתמסמס בין הידיים. עד היום, למרות שיש ‘פרוטוקולים טיפוליים’, אין באמת תרופה לחולים הללו וגם אין שילוב של תרופות שהוכח כמציל חיים. יותר ממחצית החולים הקשים (כפי שהוגדרו במחקר) גם מתים. מתן יתר של תרופות לא בהכרח משיג יותר מבחינה בריאותית עבור החולים. לכן, אולי עדיף לתת פחות תרופות לחולי קורונה, אבל לתעד הרבה יותר, כדי שנוכל לצבור יותר ידע בשביל המטופלים הבאים. כך למדנו בעבר על הסרטן והאיידס, שהפכו ממחלות שהיו חשוכות מרפא למחלות שניתן לחיות איתן שנים. גם לגבי הקורונה החשיבה צריכה להיות ארוכת טווח.”


0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על קשר בין זיהום בנגיף קורונה ובין סיכון מוגבר למגוון סיבוכים כלייתיים, כולל הופעה חדשה של מחלת כליות כרונית והחמרת תפקוד כלייתי בצעירים מתחת לגיל 21 שנים. באלו עם מחלת כליות כרונית קודמת או נזק כלייתי חד תועד סיכון גבוה יותר לסיבוכים חמורים, כולל דיאליזה או […]

  • התועלת של טיפול מוקדם בפלזמה ממחלימים בחולים עם COVID-19

    התועלת של טיפול מוקדם בפלזמה ממחלימים בחולים עם COVID-19

    מתן טיפול בפלזמה ממחלימים בתוך שבוע מהופעת תסמיני קורונה נסבל היטב, הפחית את שיעור האשפוזים והסיכון לתמותה בחולים מדוכאי חיסון עם COVID-19, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eBioMedicine. המחקר האקראי נערך ברחבי גרמניה, צרפת והולנד בין אפריל 2022 ועד נובמבר 2023 במטרה לבחון את הבטיחות והיעילות של טיטר גבוה של פלזמה ממחלימי קורונה […]

  • זיהום בקורונה מלווה בעליה בחומרת זיהומי RSV

    זיהום בקורונה מלווה בעליה בחומרת זיהומי RSV

    זיהומי RSV (או Respiratory Syncytial Virus) הופיעו בשלב מוקדם יותר לאחר מגפת הקורונה בהשוואה לעונות קודמות, עם עליה בשיעור המקרים החמורים הדורשים תמיכה נשימתית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Pediatrics. המחקר הפרוספקטיבי, רב-מרכזי כלל ילדים מתחת לגיל שנתיים שאושפזו בשל זיהום בדרכי נשימה תחתונות במהלך שתי עונות RSV (2017-2018 […]

  • האם קיים סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 במבוגרים מחוסנים שחלו בקורונה?

    האם קיים סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 במבוגרים מחוסנים שחלו בקורונה?

    הסיכון להופעה חדשה של סוכרת מסוג 2 לאחר זיהום בנגיף קורונה אינו מוגבר בקרב מבוגרים שקיבלו את החיסון ואת מנות הדחף במהלך גלי אומיקרון ודלתא; עם זאת, במבוגרים לא-מחוסנים שנדבקו בווריאנט אומיקרון ובחולים מאושפזים עם COVID-19 תועד סיכון מוגבר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים […]

  • תסמיני Long COVID נותרים למשך שלוש שנים לאחר האשפוז (The Lancet Regional Health – Europe)

    תסמיני Long COVID נותרים למשך שלוש שנים לאחר האשפוז (The Lancet Regional Health – Europe)

    למרות שיפור בתוצאות לאחר שלוש שנים מאשפוז עקב COVID-19, עדיין ישנה שכיחות גבוהה של בעיות רפאיות, עם החמרה משמעותית בדיווח עצמי על עייפות והפרעות קוגניטיביות בין השנה השניה והשלישית לאחר השחרור מבית החולים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Regional Health – Europe. בנוסף, חולשת שרירים לאחר מאמץ תועדה בקרוב לשליש מהחולים שלוש […]

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • עליה בשכיחות תסמונת POTS לאחר מגפת הקורונה (Eur Heart J Qual Care Clin Outcomes)

    עליה בשכיחות תסמונת POTS לאחר מגפת הקורונה (Eur Heart J Qual Care Clin Outcomes)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Hearth Journal – Quality of Care and Clinical Outcomes מדווחים חוקרים על עליה בשיעורי הימצאות תסמונת POTS (או Postural Orthostatic Tachycardia Syndrome) לאחר מגפת COVID-19, אך נרשמה ירידה בשיעורי הפרעות במערכת העצבים האוטונומית ותחלואה נלווית לאחר המגפה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמונת POTS הינה הפרעה כרונית, המתאפיינת בעליה חריגה […]

  • חיסון BCG עשוי להגן מפני תסמיני Long COVID (מתוך J Internal Med)

    חיסון BCG עשוי להגן מפני תסמיני Long COVID (מתוך J Internal Med)

    מתן חיסון BCG (או Bacillus Calmette Guerin) במהלך השלב הפעיל של COVID-19 עשוי לסייע בהגנה מפני התפתחות Long COVID , כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. המחקר בשלב 3 החל בתחילת 2020 ובחן את ההשפעה של חיסון BCG במהלך הזיהום הפעיל על התקדמות COVID-19 במבוגרים עם COVID-19 בדרגה קלה או […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך