Pregnancy

האם יש מקום להמלצה על מנוחה במיטה בהיריון?/ מאת פרופ’ דניאל זיידמן

אישה בהריון

מנוחה במיטה הינה המלצה מקובלת במהלך ההיריון בתגובה לתלונות שונות ומשונות. אך בדומה להמלצות רבות אחרות שניתנות במהלך ההיריון, בניסיון למנוע סיבוכי היריון ולשפר את תוצאות ההיריון, מסתבר שלעתים קרובות לא עומדות עובדות חד משמעיות מאחורי ההמלצות.  התערבויות רבות שהיו מקובלות שנים רבות במהלך ההיריון, בניסיון למנוע תוצאות לא תקינות בהיריון, לא הוכיחו את עצמם וגם כיום ישנם סיבוכי היריון רבים שאין לנו עבורם טיפולים מבוססי הוכחות. במקרים אלה הניסיון והידע האובייקטיבי אומרים לנו שאין טיפול ספציפי שיכול לשנות את המהלך הטבעי של ההיריון. אבל, לעתים קרובות קשה לנו לקבל את העובדה שאין טיפול שאנחנו יכולים להציע לאישה ולא קל לשכנע את המטופלת ומשפחתה שזו המציאות. במצבים מסויימים, בהעדר התערבות בעלת יעילות מוכחת, הרופאים לעתים ממלצים על מנוחה במיטה. זאת מאחר שהנטייה הטבעית שלנו היא להניח שלעשות משהו טוב יותר מלעשות כלום.

בסקירה ביקורתית שפרסם פרופ’ ביגיו (1) בעיתון חשוב למיילדות וגינקולוגיה, בתגובה לשורה של פרסומים חדשים בנושא (2,3), הוא מיחס את שורשי ההמלצה למנוחה במיטה — כטיפול במחלות — לימים של היפוקראטס. אבל, רק במחצית השנייה של המאה ה- 19, לאחר פרסום של סדרה של הרצאות של ד”ר ג’והן הילטון, נשיא הקולג’ המלכותי של המנתחים, חלה עליה ברורה בתדירות השימוש בהמלצה זו. הילטון האמין ששורה של תחלואים ניתנים לריפוי על ידי מנוחה. למרות שההמלצה התייחסה במקור בעיקר להפרעות אורטופדיות, הרי העיקרון שימש במגוון של תחומים, ללא שהועלתה שאלה ביחס לתועלת שבהמלצה זו במשך כמעט מאה שנים. בקרב המיילדים, מנוחה במיטה, כחלק מהטיפול השגרתי בהיריון בייחוד לאחר הלידה, הינה המלצה מקובלת מזה מאות שנים, והובילה להקמת מחלקות לאשפוז של יולדות בהיריון בסיכון גבוה.

עם השנים, הצטבר מידע שמורה על תופעות לוואי גופניות בעקבות שכיבה ממושכת במיטה, כולל החלשות של השרירים, “בריחת סידן” מהעצמות, ירידה בכושר הלבבי עם איבוד של נפח הדם, היווצרות קרישים בורידים, ושינויים במערכת ההורמונאלית והחיסונית.  הבנה זו הובילה לשינויים בשימוש בהמלצה למנוחה במיטה כטיפול במצבים רפואיים, כמו אוטם בשריר הלב, דלקת ריאות והתאוששות לאחר ניתוחים. בדומה, בוטלו ההמלצות למנוחה ממושכת במיטה בעת או לאחר הריונות לא מסובכים. אבל, מנוחה במיטה נותרה אחד מהטיפולים הנפוצים ביותר, שעדיין מומלצים לנשים עם הריונות מסובכים או לאחר היסטוריה של הריונות כושלים, למרות העדר עדות כי המלצה זו משפרת את התוצאות של ההיריון או משפיעה לטובה על בריאות הילודים.

סקרים מורים שעד כ- 95% מרופאי הנשים מדווחים כי הם ממליצים במהלך ההיריון על הגבלת פעילות או מנוחה במיטה (1). כמעט 20% מהנשים בהיריון בארה”ב, בערך 800,000 בשנה, יונחו לשהות במנוחה במיטה בין השבוע ה- 20 והלידה. סקרים עדכניים מורים כי 71% מהרופאים המיילדים ממליצים על מנוחה במיטה לאחר עצירה של לידה מוקדמת, ו- 87% היו ממליצים על מנוחה במיטה לאחר פקיעה מוקדמת של הקרומים, זאת למרות ש- 72% ו- 56% חשו שלמנוחה במיטה יש תועלת מוגבלת או שהיא נעדרת תועלת, בהתאמה, במקרה של לידה מוקדמת או פקיעה מוקדמת של קרומים. כלומר, למרות שהרופאים המיילדים חשו שההמלצה על מנוחה במיטה חסרת תועלת, זה לא גרם להם להימנע מלהמליץ על מנוחה במיטה, בגלל ש- 85% מהמשיבים חשבו שאין בהמלצה זו סכנה כל שהיא לאם או לעובר.

בשנים האחרונות מתגברים הקולות שמבקשים לקחת בחשבון גם את ההשפעות השליליות של ההמלצה למנוחה במיטה בעת ההיריון. מחקרים מורים שלמנוחה במיטה יש השפעה נפשית וחברתית משמעותית על המטופלת, בן זוגה ומשפחתה. להגבלת פעילות ומנוחה במיטה יכולה גם להיות השפעה כלכלית לא מבוטלת עקב אובדן הכנסה וירידה בתפוקה. בארה”ב מעריכים כי העלות השנתית של מנוחה במיטה יכולה להגיע לכדי 5 מיליארד דולר אמריקאי ויותר. גם בישראל ההוצאה הלאומית של הביטוח הלאומי עבור תשלומי “שמירת היריון”, כמו גם הירידה בהכנסות מעבודה, הינה בלתי מבוטלת.

לא ברור מדוע הרופאים המיילדים ממשיכים להמליץ, לעתים כל כך קרובות, על הגבלת פעילות גופנית במהלך ההיריון בהעדר הוכחות ליעילות גישה זו. התשובה היא כנראה רבת פנים (1). חשש מפני הטלת אחריות במידה ויש תוצאה לא טובה בהיריון, במידה ולא הומלץ על מנוחה במיטה או טיפול כל שהוא אחר, שהיה עשוי לכאורה למנוע זאת. מנוחה במיטה גם נתפשת לעתים קרובות כהמלצה לא יקרה, לא מזיקה והגיונית, מאחר שלאור ניסיונו של הרופא היא קשורה לעתים בתוצאות טובות. בהעדר הוכחות באיכות טובה, שיגרמו לרופא לשנות את דעתו, קשה לו לפעול כנגד המלצה שמקובלת שנים רבות. זאת, גם בהתחשב בהערכת החסר הנפוצה ביחס להשפעות הפיזיות, הפסיכולוגיות והכלכליות על האישה ומשפחתה, כמו גם על החברה כולה.

במחקר חדש של גרובמן (2) וחבריו נבדקה התדירות בה הומלץ לנשים מבכירות, אצלן נמצא צוואר רחם קצר מ- 30 מ”מ, להגביל את הפעילות הגופנית שלהן.  נמצא שבקרב הנשים הללו, שכולן השתתפו במחקר שבדק את היעילות של מתן טיפול עם פרוגסטרון למניעת לידה מוקדמת בקרב נשים עם צוואר רחם מקוצר, לכמעט 40% ניתנה המלצה להגביל את הפעילות הגופנית; קרי מנוחה במיטה, הגבלת פעילות בעבודה, הגבלת פעילות מעבר לשעות העבודה או שילוב כל שהוא. האחראיים על המחקר המקורי לא נתנו הנחיות לרופאים המשתתפים ביחס להגבלת פעילות והשאירו את ההמלצה לשיקול דעתו של הרופא המטפל.  הנשים להן הומלץ על הגבלת פעילות גופנית היו מבוגרות יותר, בעלות ביטוח בריאות פרטי בשיעור גבוה יותר, בד”כ לא ממוצא היספני ובעלות צוואר רחם קצר ויותר משפכי.  לאחר תיקון עבור ההבדלים החברתיים והדמוגרפים, כמו גם תיקון להבדלים בממצאים ביחס לצוואר הרחם בעת בדיקת האולטראסאונד, הקבוצה לה הומלץ על מנוחה במיטה נמצאה בסיכון פי 2.5 יותר גבוה ללדת מוקדם, לפני שבוע 34 להיריון.  כך שלא רק שהגבלת פעילות גופנית לא הראתה כל תועלת עבור נשים מבכירות עם צוואר רחם מקוצר, אלא שלהפך, לכאורה היא הזיקה למשך ההיריון. 

בשנים האחרונות יותר ויותר נשים עוברות מדידה של צוואר הרחם שלהן באופן שגרתי במהלך ההיריון. עבור נשים אלה יש לממצאים החדשים חשיבות מיוחדת במידה ויתגלה שצוואר הרחם  שלהן מקוצר. יתרה מזאת, יש חשש שנשים רבות, אצלן נמצא צוואר רחם מקוצר בבדיקה אקראית, יונחו ללא צורך או תועלת, ולמרות הסיכונים הנלווים, להגביל את פעילותן הגופנית בהיריון.

במאמר נוסף, מק’קול וחב’ (3) סקרו וסיכמו מאמרים וסקירות בנושא השפעת מנוחה במיטה על סיבוכי היריון.  הם מדווחים כי אף אחת מסקירות קוקריין, שסקרו את כלל הנתונים המחקריים שפורסמו עד כה, לא מצאה תמיכה בהמלצה למנוחה במיטה במקרים של הפלה מאיימת, יתר לחץ דם, רעלת היריון, לידה מוקדמת, היריון מרובה עוברים או הפרעה בגדילת העובר. בהמשך המאמר המחברים מדגישים כי לאור העדות הברורה שקושרת בין מנוחה במיטה בהיריון לנזק גופני, נפשי וכלכלי, הרי שההמלצה על מנוחה במיטה בהיריון הינה לא רק לא מוצדקת במקרים רבים, אלא אפילו לא אתית, לאור הנזק שטמון בה והעדר של יתרון מוכח. לדעת המחברים ההמלצה למנוחה במיטה במהלך ההיריון מקומה כיום רק במסגרת מחקרים מבוקרים לאור העדר הוכחות ביחס ליעילותה, בדומה לכל טיפול לא מוכח אחר.

  • Biggio, Joseph R. Jr. Bed Rest in Pregnancy: Time to Put the Issue to Rest. Obstetrics & Gynecology 2013;121:11581160.

  • Grobman WA, Gilbert SA, Iams JD, Spong CY, Saade G, Mercer BM, et al. Activity restriction among women with a short cervix. Obstet Gynecol 2013;121:118186.

  • McCall CA, Grimes DA, Lyerly AD. “Therapeutic” bed rest in pregnancy: unethical and unsupported by data. Obstet Gynecol 2013;121:130508.

  • 0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה