עדויות חדשות מעידות כי הפרעות בתפקודי בלוטת התריס במהלך ההיריון, כולל הפרעות בטווח תת-קליני, מלוות בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת. עם זאת, במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מוסיפים החוקרים וכותבים כי אין הוכחות כי טיפול במצבים אלו עשוי להביא לשיפור התוצאות.
במסגרת הסקירה הנוכחית ביקשו החוקרים לבחון אם הפרעות בתפקודי בלוטת התריס או מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס באם מהווים גורמי סיכון ללידה מוקדמת. הם זיהו מחקרים שפורסמו במאגרי MEDLINE, EMBASE, Web of Science, Cochrane Central Register of Controlled Trials ו-Google Scholar, עד 18 במרץ, 2018. הם התמקדו במחקרים פרוספקטיביים עם נתונים אודות תפקודי תריס ונוגדנים כנגד TPO (Thyroid Peroxidase) כמו גם גיל ההיריון בעת הלידה. התוצא העיקרי היה לידה מוקדמת (לידה לאחר פחות מ-37 שבועות היריון).
מטה האנליזה כללה 19 מדגמים (47,045 נשים הרות, גיל ממוצע של 29 שנים), מהן 1,234 (3.1%) עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס (ריכוזי TSH מוגברים עם ריכוזי Free T4 תקינים), 904 (2.2%) אובחנו עם היפותירוקסינמיה מבודדת (ירידה בריכוז Free T4 עם ריכוזי TSH תקינים) וב-3,043 (7.5%) זוהו נוגדנים כנגד TPO. בסך הכול, תועדו 2,357 מקרים של לידה מוקדמת (5%).
הסיכון ללידה מוקדמת היה גבוה יותר בנשים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, בהשוואה לנשים עם תפקודי תריס תקינים (6.1% לעומת 5.0%, בהתאמה; הבדל אבסולוטי בסיכון של 1.4%, יחס סיכויים של 1.29). בקרב נשים עם היפותירוקסינמיה מבודדת, הסיכון ללידה מוקדמת עמד על 7.1%, בהשוואה ל-5.0% באלו עם תפקודי תריס תקינים (הבדל אבסולוטי בסיכון של 2.3%; יחס סיכויים של 1.46).
מניתוח רציף עלה כי כל עליה של סטיית תקן אחת בריכוזי TSH בדם האם לוותה בסיכון גבוה יותר ללידה מוקדמת (הבדל אבסולוטי בסיכון של 0.2% לכל סטיית תקן אחת; יחס סיכויים של 1.04 לכל סטיית תקן אחת). בנשים עם עדות לנוגדנים כנגד TPO תועד סיכון מוגבר ללידה מוקדמת, בהשוואה לנשים ללא נוגדנים אלו (6.6% לעומת 4.9%, בהתאמה; הבדל אבסולוטי בסיכון של 1.6%; יחס סיכויים של 1.33).
ממצאים אלו עשויים לסייע בהערכת הנזקים והיתרונות האפשריים של תכניות סקר לזיהוי הפרעות בתפקודי בלוטת התריס בנשים הרות ומתן טיפול תרופתי.
JAMA. Published online August 20, 2019.
לידיעה במדסקייפ