מנתונים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-European Respiratory Society עולה תפקוד ריאתי ירוד בתינוקות שנולדו לאימהות שאינן פעילות גופנית, בהשוואה לאלו שנולדו לאימהות פעילות גופנית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תפקוד ריאתי לקוי בינקות מלווה בסיכון מוגבר לצפצופים ואסתמה בילדות, כמו גם תפקוד ריאתי נמוך יותר בגיל מבוגר. התפתחות הפרעה בתפקוד הריאתי מתחילה בחיים העובריים, כאשר מחקרים קודמים הצביעו על החשיבות של גודל העובר ומשקל הלידה, כמו גם עישון אימהי, על הסיכון לאסתמה בילדות.
מדגם המחקר כלל 814 תינוקות ממדגם PreventADALL בין דצמבר 2014 ועד אוקטובר 2016. החוקרים בחנו את הנתונים אודות תפקודי הריאות של תינוקות בזמן ערות בגיל שלושה חודשים וכן אספו נתונים אודות הרגלי פעילות גופנית של האם באמצע ההיריון. כל האימהות השלימו שאלונים בשבוע 18 ובשבוע 34 להיריון, להערכת נתונים רפואיים, אורחות חיים ומשתנים סוציו-אקונומיים ותזונתיים.
התוצא העיקרי היה היחס בין מרווח הזמן עד לשיא זרימה בנשיפה לזמן הנשיפה, כאשר היחס הממוצע עמד על 0.391.
מבין 290 תינוקות שנולדו לאימהות לא-פעילות גופנית, 25 (8.6%) היו בקבוצה עם התפקוד הריאתי הנמוך ביותר ו-22 (4.2%) מבין 524 תינוקות שנולדו לאימהות פעילות גופנית היו בקבוצה עם התפקוד הריאתי הנמוך ביותר, כאשר בסך הכול היו 47 תינוקות (58%) עם תפקוד ריאתי ירוד.
התפקוד הריאתי היה הנמוך ביותר ב-290 תינוקות שנולדו לאימהות שלא היו פעילות גופנית בזמן ההיריון והגבוה ביותר ב-299 תינוקות לאימהות שהיו פעילות מאוד במהלך ההיריון.
החוקרים לא זיהו קשר משמעותי בין יחס מרווח הזמן עד לשיא זרימה בנשיפה לזמן נשיפה כמשתנה רציף ובין פעילות גופנית של האם. עם זאת, בקרב תינוקות שנולדו לאימהות שלא היו פעילות גופנית במהלך ההיריון תועדו סיכויים גבוהים יותר ליחס קטן מ-0.25,המעיד על תפקוד ריאתי נמוך יותר בניתוח חד-משתני (יחס סיכויים של 2.15, p=0.011) ורב-משתני (יחס סיכויי של 2.18, p=0.013).
הממצאים מעידים על חשיבות ייעוץ לנשים בגיל הפוריות ונשים הרות אודות חשיבות פעילות גופנית. עם זאת, ישנם גורמים אפשריים רבים העשויים להשפיע על פעילות גופנית של האם ועל התפקוד הריאתי בצאצא אשר לא נלקחו בחשבון במחקר הנוכחי.
מתוך כנס ה-ERS
לידיעה ב-Healio