במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 קיים קשר בצורת U בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין אלח-דם וסיכון גבוה פי ארבע לתמותה בקרב אלו שאובחנו עם אלח-דם.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את טיב הקשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין אלח-דם בחולים עם סוכרת מסוג 2 ולהעריך את הקשר בין אלח-דם ותמותה מכל-סיבה בחולים אלו.
מדגם המחקר כלל 502,871 חולים עם סוכרת מסוג 2 ממאגר Swedish National Diabetes Register והשלימו ניתוח סטטיסטי להערכת הקשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר לאורך זמן והופעת אלח-דם בין תחילת שנת 2005 ועד סוף שנת 2015, כמו גם את הקשר בין אלח-דם ותמותה.
מהנתונים עולה כי 14,534 חולים (2.9%) פיתחו אלח-דם במהלך תקופת המחקר. מניתוח רב-משתני עלה כי בהשוואה לריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 6.5-6.9%, יחס הסיכון המתוקן לאלח-דם עמד על 1.15 (רווח בר-סמך 95% של 1.07-1.24) באלו עם ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך מ-6.1%, על 0.93 (רווח בר-סמך 95% של 0.87-0.99) באלו עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 7.0-7.8%, על 1.05 (רווח בר-סמך 95% של 0.97-1.13) באלו עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 7.9-8.7%, על 1.14 (רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.25) באלו עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 8.8-9.7% ועל 1.52 (רווח בר-סמך 95% של 1.37-1.68) בנוכחות ריכוז המוגלובין מסוכרר מעל 9.7%.
מהניתוח הסטטיסטי עולה כי חלה ירידה בסיכון המתוקן בטווח התחתון של המוגלובין מסוכרר עד סף של 7.0%, עם יחס סיכון של 0.78 (רווח בר-סמך 95% של 0.73-0.82) לכל סטיית תקן; עם עליה בסיכון לאחר ערך סף זה (p<0.001).
בהשוואה לחולים ללא אלח-דם, יחס הסיכון המתוקן לתמותה בקרב חולים עם אלח-דם עמד על 4.16 (רווח בר-סמך 95% של 4.03-4.30).
ממצאי המחקר מעידים כי ריכוז המוגלובין מסוכרר גבוה או נמוך בחולים עם סוכרת מסוג 2 מלווה בסיכון מוגבר לאלח-דם ותמותה.
Diabetes Care 2021