Renal Failure

טיפול ב-Sertraline אינו מקל על דיכאון בחולים עם מחלת כליות כרונית (JAMA)

טיפול ב- Sertraline אינו מביא להקלה על תסמיני דיכאון בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר CAST, אשר פורסמו בכתב העת JAMA.

מאחר והיעילות והבטיחות של תרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) אינן ידועות בחולים עם מחלת כליות כרונית, מטרת המחקר הייתה לקבוע אם הטיפול ב- Sertraline מביא לשיפור תסמיני דיכאון בחולים עם מחלת כליות כרונית והפרעת דיכאון מג’ורית.

מחקר CAST (Chronic Kidney Disease Antidepressant Sertraline Trial) הינו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שכלל 201 חולים עם מחלת כליות כרונית בשלב 3, 4, או 5, שאינם תחת טיפולי דיאליזה וטופלו בשלושה מרכזים בארצות הברית. שאלון Mini Neuropsychiatric Interview שימש לביסוס הפרעת דיכאון מג’ורית.

לאחר שבוע הרצת פלסבו, המשתתפים חולקו לטיפול ב- Sertraline (102 חולים) למשך 12 שבועות במינון ראשוני של 50 מ”ג/יום (העלאת מינון עד 200 מ”ג/יום על-בסיס סבילות ותגובה) או לפלסבו תואם (99 חולים).

התוצא העיקרי היה שיפור בחומרת תסמיני דיכאון מתחילת המחקר עד לאחר 12 שבועות, כפי שנקבע לפי מדד QIDS-C16 (Quick Inventory of Depression Symptomatology-Clinician Rated), עם מדדים הנעים בין 0-27, כאשר הבדל בעל חשיבות קלינית מינימאלית מוגדר כשתי נקודות. תוצאים משניים כללו שיפור באיכות החיים ואירועים חריגים.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 201 חולים, בגיל ממוצע של 58.2 שנים. הניתוח הראשוני כלל 193 חולים עם לפחות הערכת תוצא אחד לאחר ההקצאה האקראית. בתחילת המחקר, מדד QIDS-C16 עמד על 14 בקבוצת Sertraline (97 חולים) ועל 14.1 (2.4) בקבוצת הפלסבו. חציון משך ההשתתפות עמד על 12 שבועות וחציון המינון שניתן לחולים עמד על 150 מ”ג/יום, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות.

השינוי במדד QIDS-C16 עמד על 4.1- נקודות בקבוצת Sertraline ועל 4.2- נקודות בקבוצת הפלסבו. לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשינוי במצב הבריאותי הכולל לפי דיווח המטופלים לפי סקר Kidney Disease Quality of Life Survey (מדד חציוני של 0 נקודות בקבוצת Sertraline לעומת 0 נקודות בקבוצת הפלסבו).

בחילות או הקאות תועדו בשכיחות גבוהה יותר בקבוצת Sertraline לעומת פלסבו (22.7% לעומת 10.4%, בהתאמה), כמו גם שלשולים (13.4% לעומת 3.1%, בהתאמה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית ומחלת כליות כרונית, שאינם תחת טיפולי דיאליזה, הטיפול ב- Sertraline למשך 12 שבועות לא הביא להקלה גדולה יותר בדיכאון, בהשוואה לפלסבו. ממצאים אלו אינם תומכים במתן Sertraline לטיפול בהפרעת דיכאון מג’ורית בחולים עם מחלת כליות כרונית.

JAMA 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

  • תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    טיפול בגרייה מגנטית מוחית חוזרת (Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation, או rTMS) של אזור ה-SMA (או Supplementary Motor Area) מלווה בשיפור משמעותי בהאטה פסיכומוטורית בפסיכוזה, מצב עבורו אין כיום טיפול זמין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. מחקר כפל-סמיות, אקראי, כלל 88 מבוגרים (גיל ממוצע של 36 שנים) עם הפרעות מהספקטרום של סכיזופרניה […]

  • מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

    מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

     מפגש יחיד של התערבות טל-רפואה המשלבת מיינדפולנס עם חמלה מפחית משמעותית תחושת דחק ותסמיני דיכאון וחרדה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. החוקרים השלימו מחקר אקראי שכלל 91 משתתפים בגילאי 18-70 שנים מהקהילה ואוניברסיטת טקסס באוסטין, אשר היו במעקב בין 2020 עד 2021. כל המשתתפים התבודדו בביתם בתקופת המחקר וציינו כי […]

  • מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    במבוגרים עם מדד מסת גוף גבוה יותר ויחס היקף מותניים לירך גבוה יותר שכיחות גבוהה יותר של דיכאון חמור יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין עודף-משקל והשמנת-יתר ובין דיכאון. עם זאת, אין מחקרים להערכה אם קשר זה אינו תלוי […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול ב-Niacinamide יעיל להפחתת רמות זרחן בדם במטופלי המודיאליזה (J Ren Nutr)

    טיפול ב-Niacinamide יעיל להפחתת רמות זרחן בדם במטופלי המודיאליזה (J Ren Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Renal Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Niacinamide עשוי לשמש כטיפול יעיל להפחתת ריכוזי זרחן בדם בחולים עם כשל כלייתי תחת טיפולי המודיאליזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרפוספטמיה הינה סיבוך נפוץ בחולים עם כשל כלייתי, למרות השימוש בסופחי זרחן. ויטמין B3, בין אם בצורת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אפליקציה ראשונה במרשם לדיכאון (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אפליקציה ראשונה במרשם לדיכאון (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אפליקציה ראשונה מסוגה תחת מרשם רופא לחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית. אפליקציית Rejoyn פותחה ע”י Otsuka Pharmaceutical ו-Click Therapeutics ותהיה זמינה עם מרשם בלבד למבוגרים בגילאי 22 שנים ומעלה, תחת טיפול רפואי, אשר כבר נוטלים טיפול בנוגדי-דיכאון. החברות מצפות כי האפליקציה תהיה זמינה להורדה […]

  • פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    מטה אנליזה וסקירה סיסטמתית (מחקר משולב) שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, עסקה בבריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער עם פגיעה נוירולוגית-התפתחותית, על מנת לבחון את הקשר בין פעילות גופנית לפרמטרים של בריאות נפשית: תפקוד קוגניטיבי, בריאות נפשית-פסיכולוגית, הכללת והפנמת בעיות. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה