מבוגרים עם מחלת כליות בשלב סופני תחת טיפולי דיאליזה נותרים באשפוז למשך תקופה ארוכה יותר, עם שיעורים גבוהים יותר של אשפוז ביחידת טיפול נמרץ, בהשוואה לחולים דומים שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מקנדה שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את מספר הימים באשפוז ואת עצימות הטיפול במבוגרים עם כשל כלייתי, אשר היו תחת טיפולי דיאליזה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה עם כשל כלייתי, אשר הוגדר בנוכחות קצב פינוי גלומרולארי משוער של מתחת ל-10 מ"ל/דקה בשתי מדידות עוקבות בתקופה של לפחות 90 ימים, בין מאי 2002 ועד סוף מרץ 2014. התוצא העיקרי של המחקר היה משך השהות באשפוז.
מדגם המחקר כלל 968 חולים (גיל חציוני של 78.5 שנים, 50.5% גברים) אשר היו במעקב לאורך חציון של כשנתיים.
מהנתונים עולה כי חולים תחת טיפולי דיאליזה שהו תקופה ממושכת יותר באשפוז, עם מספר ימים לשנת-מטופל שעמד על 36.25 בקרב מטופלי דיאליזה, בהשוואה ל-14.65 באלו שלא היו תחת טיפולי דיאליזה (יחס שיעורי היארעות של 2.47, רווח בר-סמך 95% של 1.99-3.08). עם זאת, בקרב מטופלי דיאליזה לא תועד שיעור גבוה יותר של אשפוזים לבית החולים.
החוקרים מדווחים כי בקרב חולים תחת טיפולי דיאליזה תועד שיעור גבוה יותר של אשפוז ליחידות טיפול נמרץ מבין כל 1,000 אשפוזים (98.37 לעומת 54.51; יחס שיעורי היארעות של 1.80, רווח בר-סמך 95% של 1.28-2.54) ושיעורים נמוכים יותר של טיפול פליאטיבי באשפוז לכל 1,000 ימי אשפוז (3.92 לעומת 8.60; יחס שיעורי היארעות של 0.45, רווח בר-סמך 95% של 0.32-0.64).
החוקרים מסכמים וכותבים כי חולים תחת טיפולי דיאליזה שוהים זמן ממושך יותר באשפוז ובסיכון גדול יותר להתאשפז ביחידות טיפול נמרץ, בהשוואה לחולים שאינם תחת טיפולים אלו.
JAMA Network Open 2020
לידיעה ב-MedPage Today