המהלך באשפוז ולאחר השחרור של חולים עם אבחנה של אוטם לבבי מסוג 2, הנובע מחוסר התאמה בין הדרישה לחמצן ואספקת חמצן, שונה מהמלך בחולים עם אוטם לבבי מסוג 1, הנובע מטרשת עורקים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ייתכנו הבדלים במאפייני החולים ובתוצאות הקליניות בין חולים עם אוטם לבבי מסוג 2 ואלו עם אוטם לבבי מסוג 1. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות בין חולים עם שני סוגי האוטמים הלבביים בארצות הברית.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Nationwide Readmissions Database ובחנו את מאפייני הבסיס והתוצאות באשפוז ולאחר-שחרור מבית החולים בשתי הקבוצות.
מדגם המחקר כלל 215,657 חולים עם אוטם לבבי מסוג 1, 37,765 חולים עם אוטם לבבי מסוג 2 ו-1,525 חולים עם אוטם לבבי משני הסוגים.
חולים עם אוטם לבבי מסוג 2 היו מבוגרים יותר (גיל ממוצע של 71 לעומת 69 שנים; p<0.001), עם שיעור גבוה יותר של נשים (47.3% לעומת 40%; p<0.001) ושכיחות גבוהה יותר של אי-ספיקת לב (27.9% לעומת 10.9%; p<0.001), מחלת כליות (35.7% לעומת 25.7%; p<0.001) ופרפור פרוזדורים (31% לעומת 21%; p<0.001).
שיעורי אנגיוגרפיה כלילית (10.9% לעומת 57.3%; p<0.001), התערבות כלילית מילעורית (1.7% לעומת 38.5%, p<0.001) וניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (0.4% לעומת 7.8%; p<0.001) היו נמוכים יותר בחולים עם אוטם לבבי מסוג 2.
בחולים עם אוטם לבבי מסוג 2 תועד סיכון נמוך יותר לתמותה באשפוז (יחס סיכויים מתוקן של 0.57) ואשפוז חוזר בשל אוטם לבבי בתוך 30 ימים (יחס סיכויים מתוקן של 0.46). לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בסיכון לתמותה מכל-סיבה או אשפוז חוזר בשל אי-ספיקת לב לאחר 30 ימים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לחולים עם אוטם לבבי מסוג 2 פנוטיפ קרדיווסקולארי ייחודי, בהשוואה לחולים עם אוטם לבבי מסוג 1, והם מטופלים באופן הטרוגני. הם ממליצים לזהות גישות מוכחות לטיפול בחולים עם אוטם לבבי מסוג 2.
J Am Coll Cardiol. Published February 15, 2021
לידיעה במדסקייפ