מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMJ Open עולות עדויות נוספות התומכות ביעילות של אבץ כנגד זיהומים נגיפיים בדרכי נשימה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התועלת והסיכונים של תוספי אבץ למניעה או טיפול בזיהומים נגיפים נשימתיים במבוגרים.
החוקרים ערכו חיפוש ב-17 מאגרי נתונים לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים בחודשים אפריל-מאי בשנת 2020 ומחקרים אקראיים ומבוקרים בנוגע לנגיף הקורונה בין החודשים אפריל-מאי ועד אוגוסט בשנת 2020. בסופו של דבר, הסקירה כללה 28 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם 5,446 משתתפים.
בהשוואה לפלסבו, מתן פומי או תוך-אפי של אבץ מנע חמישה זיהומים נגיפיים נשימתיים ל-100 חודשי- אדם (רווח בר-סמך 95% של 1-8, מספר נדרש לטיפול של 20 חולים; עדויות באיכות מתונה). מתן תת-לשוני לא מנע התקררויות קליניות לאחר אינוקלציה של רינו-וירוס הומאני (סיכון יחסי של 0.96, רווח בר-סמך 95% של 0.77-1.21; עדויות באיכות מתונה).
בממוצע, התסמינים חלפו יומיים מוקדם יותר עם מתן אבץ תוך-אפי או תת-לשוני, בהשוואה לפלסבו (רווח בר-סמך 95% של 0.61-3.50; עדויות באיכות נמוכה מאוד) כאשר מספר המבוגרים עם תסמינים לאחר שבעה ימים היה גבוה ב-19 מקרים ל-100 אנשים ללא אבץ (רווח בר-סמך 95% של 2-38; מספר נדרש לטיפול של 5 חולים; עדויות באיכות נמוכה).
החוקרים מדווחים על ירידה משמעותית קלינית במדדי חומרת תסמינים לאחר שלושה ימים (הבד לממוצע של 1.20- נקודות; רווח בר-סמך 95% של 0.66- עד 1.74-; עדויות באיכות נמוכה), אך לא במדדי חומרת תסמינים יומיים (הבדל ממוצע של 0.15-, רווח בר-סמך 95% של 0.43- עד 0.13, עדויות באיכות נמוכה).
אירועים חריגם לא-חמורים, כולל בחילות, גירוי חלל הפה/אף, היו נפוצים יותר (סיכון יחסי של 1.41, רווח בר-סמך 95% של 1.17-1.69; מספר נדרש לנזק של 7 חולים; עדויות באיכות מתונה).
בהשוואה לביקורות פעילות, לא תועדו הבדלים במשך המחלה או באירועים חריגים. ב-25 מחקרים אקראיים ומבוקרים שכללו נתונים אודות אירועים חריגים חמורים לא תועדו אירועים כאלו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי באוכלוסיית מבוגרים בה לא צפוי חסר אבץ, יש עדויות לפיהן מתן אבץ עשוי למנוע תסמיני זיהומים נגיפיים בדרכי נשימה ולקצר את משך המחלה. אירועים חריגים לא-חמורים עשויים להגביל את סבילות הטיפול בחלק מהמקרים.
BMJ Open 2021
לידיעה במדסקייפ