חדשות

פורסם נייר עמדה עדכני בנושא בדיקות סקר בפגים לזיהוי רטינופתיה של פגות (Pediatrics) והערות עורך נאונטולוגיה ד''ר ברזילי

10/12/2018

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

לאחר שיתוף פעולה מטעם ה-American Academy of Pediatrics, American Academy of Ophthalmology, American Association for Ophthalmology and Strabismusו ה-American Association of Certified Orthoptists, פורסם נייר עמדה עדכני בנושא בדיקות סקר של פגים לזיהוי רטינופתיה של פגות (Retinopathy of Prematurity או ROP).

 

ברקע להנחיות מסבירים המומחים כי רטינופתיה של פגות הינה תהליך פתולוגי ברקמת רשתית לא-בשלה, העשוי להתקדם עד היפרדות רשתית, סיבוך העלול להוביל לליקוי ראיה ועד עיוורון. מזה למעלה משלושה עשורים קיים טיפול זמין למקרים חמורים של רטינופתיה של פגות, אשר הפחית משמעתית את היארעות הפגיעה בראיה במצבים אלו. עם זאת, יש לאבחן בהקדם רטינופתיה של פגות בדרגה חמורה, הדורשת טיפול, על-מנת לספק טיפול יעיל.

 

המהלך הטבעי של רטינופתיה של פגות מחייב השלמת בדיקות סקר למחלה ביילודים בסיכון ופגים, אותה יש להשלים בנקודות זמן נכונות ובמרווחים הולמים, על-מנת לזהות שינויים של רטינופתיה של פגות לפני שאלו יובילו לנזק משמעותי.

 

במסמך העמדה מופיעות שתי המלצות מרכזיות בנושא:

1)      יש להשלים בדיקות סקר לרטינופתיה של פגות בכל היילודים במשקל לידה של עד 1,500 גרם, או אלו שנולדו עד 30 שבועות היריון כמו גם ביילודים נבחרים במשקל לידה בטווח 1,500-2,000 גרם או אלו שנולדו לאחר מעל 30 שבועות היריון, אשר מצויים בסיכון לרטינופתיה של פגות על-פי הערכת ניאונטולוג בכיר המטפל בהם (דוגמת יילודים עם תת לחץ דם, הדורש תמיכת יונו טרופים, יילודים שטופלו בתוספת חמצן במשך מעל מספר ימים בודדים, או יילודים שטופלו בחמצן ללא ניטור רוויון חמצן).  

יש להשלים בדיקות סקר של הרשתית לאחר הרחבת אישונים, באמצעות אופתלמוסקופ בינוקלארי לא-ישיר עם מפשק עפעפיים עם דחיקת הלחמית (במידת הצורך) לזיהוי רטינופתיה של פגות. טיפות להרחבת אישונים עשויים להספיק בכדי לאפשר בדיקה הולמת, אך אפשר לחזור על מתן הטיפות במידה והאישונים לא מתרחבים, מאחר ובמקרים מתקדמים של רטינופתיה של פגות תתכן פגיעה ביכולת התרחבות האישונים, ומתן מספר מנות של טיפות להרחבת אישונים עשוי להשפיע לרעה על מערכת הלב והנשימה ועל מערכת העיכול ביילוד.

יש להקפיד על שימוש בציוד סטרילי או ציוד שנוקה בהתאם לפרוטוקול המקובל לציוד מתכת בכל יחידת טיפול נמרץ ביילוד, לבדיקת כל יילוד תוך הימנעות מהדבקה אפשרית בזיהומים. בדיקה אחת מספקת רק במידה ומדגימה באופן חד-משמעי אספקת דם מלאה לרשתית בשתי העיניים.

יש לצמצם את אי הנוחות וההשפעה הסיסטמית של הבדיקה הנ"ל. במאמרים שפורסמו לאחרונה הציעו מומחים כי תכנית מאורגנת היטב לפענוח מרחוק של מצלמות בזווית רחבה של קרקעית העין עשויות לסייע בסקירה לרטינופתיה של פגות. אלו עשויות לשמש תחילה במקום אופתלמוסקופ בינוקלארי לא-ישיר עד לנקודה בה מאמינים כי ישנה התוויה לטיפול ברטינופתיה של פגות; בשלב זה, נדרשת בדיקה עם אופתלמוסקופ לא-ישיר.

 

2)      יש להקפיד כי בדיקת רשתית של פגים תבוצע ע"י רופא עיניים בעל ידע וניסיון מספקים לזיהוי נכונה של המיקום והשינויים העוקבים ברשתית במקרים של רטינופתיה של פגות. יש להתבסס על מערכת ICROP Revisited (International Classification of Retinopathy of Prematurity Revisited) לסיווג, שרטוט ותיעוד הממצאים ברשתית בעת הבדיקה.

 

Pediatrics. 2018 Dec;142(6)

 

הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד"ר ברנרד ברזילי:

רטינופתיה של פגות עדיין מהווה סיבה לעיוורון בעולם בילדים. לכן, ישנה חשיבות רבה למניעתה. כניאונטולוגים, אנו יודעים שבמידה ולא הצלחנו למנוע את התפתחות הרטינופתיה של הפגות הרי שיש חשיבות מיוחדת למעקב אחר התפתחותה והתערבות בהתאם. הקוים המנחים הללו עושים סדר בהנחיות המעקב אחר הפגים המועדים לפתח ROP. כמו-כן לראשונה מתוארת האפשרות של בדיקה מרחוק ובאופן בולט יותר מצלמה המאפשרת לתעד את הבדיקה וכן אפשרות של ייעוץ נוסף לגבי הילוד הספציפי. מומלץ לעיין בהמלצות המלאות כפי שמובא בקישור.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני