Retinopathy

לחץ דופק מנבא טוב יותר מלחץ דם סיסטולי התפתחות רטינופתיה סוכרתית חמורה (J Am Heart Assoc)

לחץ דופק (Pulse Pressure), או ההבדל בין לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, הינו מנבא טוב יותר של רטינופתיה סוכרתית חמורה מאשר לחץ דם סיסטולי, כך מדווחים חוקרים מיפן במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association.

החוקרים אספו נתונים ממאגר נתונים מבוטחים ביפן במטרה לבחון אם לחץ דופק גבוה יותר הינו מנבא טוב יותר מלחץ דם סיסטולי גבוה בלבד של התפתחות רטינופתיה סוכרתית חמורה.

מדגם המחקר כלל למעלה מ-12,000 משתתפים עם סוכרת, 165 מהם פיתחו מחלת עיניים סוכרתית המסכנת את הראיה ודורשת טיפול (כלומר, רטינופתיה סוכרתית חמורה) לאורך חציון מעקב של 4.8 שנים היארעות מצטברת של 2.83 מקרים ל-1,000 שנות-אדם).

גורם הסיכון שנקשר באופן ההדוק ביותר עם היארעות רטינופתיה סוכרתית חמורה היה ריכוז המוגלובין מסוכרר: כל עליה בסטיית תקן נוספת לוותה בעליה של פי 2.2 בסיכון הנ”ל. מנגד, עליה בסטיית תקן אחת בלחץ הדופק לוותה בעליה של 39% בסיכון לרטינופתיה סוכרתית וכל עליה של סטיית תקן אחת בלחץ הדם הסיסטולי לוותה בעליה של 22% בסיכון הנ”ל, לאחר תקנון למשתנים אחרים. במודל שכלל תקנון בו-זמנית ללחץ דם סיסטולי וללחץ דופק, רק לחץ דופק הדגים יחס סיכון מובהק סטטיסטית.

החוקרים מציינים כי לחץ הדם הדיאסטולי ולחץ דם ממוצע לא נקשרו בקשר מובהק עם הסיכון להתפתחות רטינופתיה סוכרתית חמורה.

עוד עולה מהנתונים כי לא היה סף המוגלובין מסוכרר, לחץ דופק, או לחץ דם סיסטולי מעליו הסיכון לרטינופתיה סוכרתית חמורה עלה משמעותית.

הדיוק הכולל של חיזוי התפתחות רטינופתיה סוכרתית חמורה עמד על 80% עם ריכוז המוגלובין מסוכרר, 58% עם לחץ דופק ו-54% עם לחץ דם סיסטולי.

J Am Heart Assoc 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    רמות מוגברות של המטבוליטים בשתן Choline ו-Dimethylglycine נקשרו באופן בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לסיבוכים כלייתיים ותמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת מסוג 2, כאשר העדויות מציעות כי דחק טובולרי מתווך בחלקו את הקשר בין הפרעה במטבוליזם כולין וירידה הדרגתית בתפקוד כלייתי בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & […]

  • היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת ותנגודת מוגברת לאינסולין עלולים להביא לעליה בסיכון לפגיעה במבנה ותפקוד הלב בצעירים עם מדד מסת גוף תקין, כאשר בנשים ההשפעה חמורה יותר מגברים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרגליקמיה ותנגודת לאינסולין הם מציבים מקדימים הופעת סוכרת מסוג 2 בצעירים ומלווים בשינויים במבנה הלב וכלי הדם, […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Endocrine Disorders מדווחים חוקרים מטורקיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד HOMA-IR (או Homeostasis Model Assessment Insulin Resistance), QUICKI (או Quantitative Insulin-Sensitivity Check Index) ויחס גלוקוז/אינסולין בצום מנבאים טוב יותר עמידות לאינסולין מאשר מדד TyG (או Triglyceride Glucose Index) בילדים עם עודף-משקל או השמנת-יתר. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לבחון […]

  • הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    במבוגרים עם נטייה גנטית משמעותית לסוכרת מסוג 2 הצופים בטלוויזיה במשך פחות משעה ביום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשור היה נמוך יותר בהשוואה לאלו ללא נטייה גנטית משמעותית אשר צפו בטלוויזיה במשך שעתיים ויותר בכל יום, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. מחקר העוקבה נועד לבחון את הקשר […]

  • האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    בהשוואה לפעילות גופנית בלבד, משלב אימון גופני עם ג’ל טסטוסטרון לא הוביל לשיפור מרחק הליכה בשש דקות בנשים מבוגרות זמן קצר לאחר תיקון שבר ירך והגבלה בתפקוד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לשברי ירך השפעה משמעותית על בריאות הציבור, כאשר עד 76% מהחולים בארצות הברית […]

  • ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ממחקר מבוסס-אוכלוסייה משבדיה, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת BJS Open, עולה כי אין הבדלים משמעותיים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם לאחר כריתה מלאה של בלוטת הריס לאורך חציון מעקב של 11 שנים. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה להערכת הבדלים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם שעברו כריתה מלאה של בלוטת התריס […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך