חדשות

תוחלת החיים של חולי דלקת מפרקים שגרונית המקבלים טיפול מכוון מטרה להורדת רמת הדלקת דומה לזו של האוכלוסייה הכללית (American College of Rheumatology)

27/11/2014

מאת מערכת אי-מד

טיפול בדלקת מפרקים שגרונית (RA) הניתן במטרה להשיג ולשמור על פעילות מחלה נמוכה, קשור לשיעורי תמותה דומים לאלה של האוכלוסייה הכללית, כך עולה ממחקר BeST שהוצג במפגש השנתי של ה-American College of Rheumatology .

החוקרים מציינים כי בעבר, כאשר ה-RA לא הייתה נשלטת בצורה טובה עם התרופות מקבוצת DMRD והדלקת לא הייתה מדוכאת, ה-RA הייתה מחלה קטלנית. עם זאת, טיפול מוקדם ואינטנסיבי המיועד להשיג פעילות מחלה נמוכה משיג רמת דלקת נשלטת, מה שהפך את ה-RA למחלה שאינה משפיעה עוד על ההישרדות הכוללת.

החוקרים מדגישים כי הממצאים מציינים שטיפול המכוון להשיג ציון פעילות מחלה (DAS) של 2.4 ומטה, מונע תמותה מוגברת שהייתה קשורה לפני כן עם RA , והתרופות שבהן משתמשים במסגרת אסטרטגיה טיפולית זו אינן מעלות את התמותה.

מחקר ה-BeST כלל 508 מטופלים מהולנד אם RA פעילה שאובחנה לאחרונה. בתחילת המחקר, הגיל הממוצע של המשתתפים היה 54 וה-DAS הממוצע היה 4.4 .

המטופלים חולקו באופן אקראי ל-4 משטרי טיפול: מונותרפי סדרתית המתחילה:

  1. מתוטקסט, שמתוגברת עם טיפול משולב
  2. טיפול ראשוני משולב עם פרדניסון
  3. טיפול ראשוני עם מתוטרקסט + ציקלוספורין + פרדניסון
  4. טיפול משולב עם אינפליקסימאב המתחיל עם עם אינפיקסימאב + מתוטרקסט .

המטופלים עברו הערכה מידי 3 חודשים. אם יעד ה-DAS של 2.4 ומטה לא הושג בהערכה התלת חודשית, הטיפול הועצם בהתאם למשטר שהוגדר מראש בכל קבוצה. אם רמת ה-DAS נותרה 2.4 ומטה, המטופלים הועברו לטיפול תחזוקתי. המטופלים נשארו במעקב לאורך 10 שנים.

במהלך התקופה היו 72 מקרי תמותה, כאשר ניתן היה לצפות ל-62 מקרי תמותה ע"פ שיעורי התמותה באוכלוסייה הכללית של הולנד. כתוצאה מכך יחס הסיכון לתמותה היה 1.16 (ברווח בר סמך של בין 0.92-1.46) . החוקרים מציינים שלא היה הבדל מובהק בשיעורי התמותה בין  שיטות הטיפול שנבחנו.

בטבלה הבאה מוצג הסיכון לתמותה והרווח בר סמך ב-4 הקבוצות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית :

 

סוג הטיפול יחס 95% רווח בר סמך
מונותרפיה סדרתית 1.00 0.61–1.64
טיפול משולב ראשוני מוגבר בהדרגה 1.02 0.61–1.69
טיפול ראשוני משולב עם פרדניסון 1.30 0.85–1.99
טיפול ראשוני משולב עם אינפליקסימאב 1.32 0.85–2.04

גורמי הסיכון הבלתי תלויים לתמותה במטופלים עם RA היו גיל, מין, עישון, ונכות שנמדדה ע"פ שאלון בריאות.

החוקרים מדווחים כי לא הייתה עליה בתמותה במטופלים עם RA, וכי הם מאמינים שהדבר קשור בהמשך הטיפול עד השגת יעד ה-DAS , שכתוצאה מכך 80% מהמטופלים היו עם פעילות מחלה נמוכה ו-50% בהפוגה. הם מציינים את ההיענות הגדולה לטיפול שאותו ניתן לשייך לשיפור במצב החולים.

 

American College of Rheumatology (ACR) 2014 Annual Meeting: Abstract 817. Presented November 17, 2014.

לדיווח במדסקייפ

הערת המערכת : כדאי לציין שחולי RA פעילה נמצאים בסיכון מוגבר למחלות קרדיווסקולריות (כולל תמותה קרדיווסקולרית) המתווכות ככל הנראה ע"י רמת הדלקת. טיפול מכוון מטרה שמצליח להפחית את רמת הדלקתיות יכול בהחלט להוות את הסיבה לכך שהתמותה בקרב המשתתפים במחקר חשוב זה יכול להוות בהחלט הגורם לכך ששיעורי התמותה בקרב קבוצה זו לא שונים באופן מובהק מהאוכלוסייה הכללית.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני