קרוב למחצית מהנשים בארצות הברית עם זיהום בדרכי השתן ללא-סיבוכים מטופלות בתכשיר אנטיביוטי שאינו הולם לזיהום וקרוב לשלוש מכל ארבע נשים מקבלות מרשם לטיפול ארוך מהנדרש, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Infection Control & Hospital Epidemiology.
החוקרים השלימו ניתוח נתוני תביעות של 670,450 נשים בגילאי 18-44 שנים, אשר אובחנו עם זיהום ללא-סיבוכים בדרכי השתן וקיבלו מרשם לטיפול אנטיביוטי בין אפריל 2011 ועד יוני 2015. המרשמים לטיפול אנטיביוטי סווגו כהולמים או לא-הולמים, בהתאם להמלצות ה-IDSA (Infectious Diseases Society of America) לטיפול קו-ראשון במקרים אלו ובהתאם למשך המומלץ בהנחיות.
ההמלצות תומכות במתן Nitrofurantoin למשך 5 ימים, Trimethoprim-Sulfamethoxazole למשך 3 ימים, או Fosfomycin למשך יממה. החוקרים סיווגו טיפול בתכשירים ממשפחת פלאורוקווינולונים (3 ימים), ביתא-לקטאם (3-7 ימים) וטיפול ב-Trimethoprim בלבד (3 ימים) כטיפולים לא-הולמים.
מהנתונים עלה כי 46.7% מהנשים קיבלו מרשם לטיפול אנטיביוטי לא-הולם, בעיקר פלאורוקווינולונים (41.6%), בעוד ש-71.6% קיבלו טיפול למשך לא-הולם, כאשר כמעט כל המרשמים לטיפול אנטיביוטי (98.8%) קיבלו טיפול לפרק זמן ארוך מהנדרש. שיעור הנשים שקיבלו טיפול אנטיביוטי לא-הולם ומשך טיפול ארוך מהנדרש ירד לאורך תקופת המחקר, מ-48.5% ל-43.7% ומ-78.3% ל-73.4%, בהתאמה.
בסה"כ, שיעורי הנשים שקיבלו טיפול אנטיביוטי לא-הולם היו דומים באזורים כפריים ועירוניים (45.9% לעומת 46.9%, בהתאמה). עם זאת, בקרב נשים שהתגוררו באזורים כפריים מתן טיפול לתקופה ממושכת מהנדרש היה נפוץ יותר, בהשוואה לנשים שהתגוררו באזורים עירוניים (83.9% לעומת 74.9%, בהתאמה) ומניתוח רב-משתני עלה סיכוי גבוה ב-10% קבלת טיפול אנטיביוטי לפרק זמן לא-הולם (סיכון יחסי מתוקן של 1.10, רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.10).
הבדלים אלו במשך לא-הולם של טיפול אנטיביוטי היו דומים עם תכשירים אנטיביוטים שונים, אזורים גיאוגרפים שונים ובין רופאים בהתמחויות שונות.
Infection Control & Hospital Epidemiology 2021
לידיעה ב-CIDRAP