שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות ושיעורי ההישרדות הכוללים היו גבוהים יותר עם טיפול ב-Pembrolizumab (קיטרודה) בהשוואה לפלסבו בנשים עם סרטן צוואר רחם עמיד, חוזר, או גרורתי, אשר קיבלו גם טיפול כימותרפי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התועלת היחסית של תוספת קיטרודה לטיפול כימותרפי, עם או ללא Bevacizumab, בנשים עם סרטן צוואר רחם גרורתי או לא-נתיח, חיובי ל-PD-L1, בהן תועדה התקדמות מחלה תחת טיפול כימותרפי.
במחקר בשלב 3, כפל-סמיות, חולקו באקראי המשתתפות לטיפול בקיטרודה או פלסבו כל שלושה שבועות, למשך עד 35 מחזורים, בשילוב עם כימותרפיה מבוססת-פלטינום ובהתאם להחלטת המטפלים, Bevacizumab. תוצאי הסיום העיקריים המשולבים כללו הישרדות ללא-התקדמות והישרדות כוללת, אשר נבחנו בנפרד בנשים עם מדד PD-L1 CPS (PD-L1 Combined Positive Score) של 1 ומעלה ובאלו עם מדד של 10 ומעלה.
ב-548 הנשים עם מדד PD-L1 CPS של 1 ומעלה, חציון ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 10.4 חודשים בזרוע הטיפול בקיטרודה ועל 8.2 חודשים בזרוע הפלסבו (יחס סיכון להתקדמות מחלה או תמותה של 0.62, רווח בר-סמך 95% של 0.50-0.77). ב-617 הנשים באוכלוסיה לפי כוונה לטפל, ההישרדות ללא-התקדמות עמדה על 10.4 חודשים ועל 8.2 חודשים, בהתאמה (יחס סיכון של 0.65, רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.79).
ב-317 נשים עם PD-L1 CPS של 10 ומעלה, משך ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 10.4 חודשים ועל 8.1 חודשים, בהתאמה (יחס סיכון של 0.58, רווח בר-סמך 95% של 0.44-0.77).
ההישרדות הכוללת לאחר 24 חודשים עמדה על 53% בזרוע הטיפול בקיטרודה ועל 41.7% בזרוע הפלסבו (יחס סיכון לתמותה של 0.64, רווח בר-סמך 95% של 0.50-0.81), 50.4% לעומת 40.4% (יחס סיכון של 0.67, רווח בר-סמך 95% של 0.54-0.84, p<0.001) ו-54.4% לעומת 44.6% (יחס סיכון של 0.61, רווח בר-סמך 95% של 0.44-0.84), בהתאמה.
האירועים החריגים הנפוצים בדרגה 3-5 כללו אנמיה (30.3% בזרוע הטיפול בקיטרודה ו-26.9% בזרוע הפלסבו) ונויטרופניה (12.4% ו-9.7%, בהתאמה).
ממצאי המחקר תומכים בתוספת קיטרודה לטיפול כימותרפי, עם או ללא Bevacizumab, לטיפול בנשים עם סרטן צוואר רחם עמיד, חוזר, או גרורתי.
N Engl J Med, September 18, 2021