תסמינים דיכאוניים ודיכאון משמעותי קלינית מתוארים בשכיחות גבוהה למעלה מ-12 שבועות לאחר זיהום בנגיף הקורונה, כך עולה מסקירה שיטתית שפורסמה בכתב העת Journal of Psychiatric Research.
סקירות שפורסמו לאחרונה בחנו את הסיבוכים הנוירו-פסיכיאטריים של COVID-19, אך אין נתונים אודות שכיחות דיכאון באלו עם תסמינים ממושכים לאחר הזיהום הנגיפי (Long COVID).
החוקרים בחנו את הנתונים משישה מחקרים תצפיתיים לא-מבוקרים ושני מחקרים פרוספקטיביים שפורסמו בין תחילת שנת 2020 ועד 5 ביוני, 2021, אשר בחנו את שכיחות תסמינים דיכאוניים ודיכאון קליני בקרב נבדקים עם הוכחה מעבדתית בבדיקת RT-PCR לזיהום בנגיף הקורונה.
מהנתונים עולה כי שיעור תסמינים דיכאוניים למעלה מ-12 שבועות לאחר הזיהום הנגיפי נע בין 11% עד 28% וכי שיעורי דיכאון משמעותי קלינית נעו בין 3% ועד 12%.
למרות שמרבית המחקרים בחנו הופעת דיכאון 3 או 4 חודשים לאחר האבחנה או השחרור מבית החולים, מחקר אחד בחן תסמיני דיכאון ואת חומרת דיכאון 6.5 חודשים לאחר השחרור מבית החולים, דיווח כי ב-27% מהחולים תועדו תסמינים בדרגה מתונה וב-5% תועדו תסמינים בדרגה חמורה.
החוקרים זיהו קשר בין דיכאון ובין מגדר נקבי,, אבחנה פסיכיאטרית קודמת, הפרעה פסיכיאטרית לאחר חודש אחד ודלקת סיסטמית במהלך השלב האקוטי; גיל היה גורם אפשרי בלבד וחומרת COVID-19 בשלב האקוטי לא נקשרה עם הסיכון לדיכאון. דיכאון נותר נפוץ בבדיקות מעקב לאחר חודש ולאחר שלושה חודשים,אם כי תסמיני תסמונת דחק בתר-חבלתית, חרדה ונדודי שינה פחתו בנקודות זמן אלו.
חומרת תסמינים דיכאוניים הייתה פרופורציונאלית לדלקת סיסטמית התחלתית, ממצא המסביר את השונות בחומרת דיכאון במודלים בעת הערכת ההשפעה של גיל, מין ואשפוז.
תפקוד נוירו-קוגניטיבי לא עמד בבסיס הקשר בין דיכאון ובין COVID-19 בשלב האקוטי, אך תסמינים דיכאוניים השפיעו משמעותית על התפקוד הנוירו-קוגניטיבי עם Long COVID-19.
החוקרים כותבים כי כיום ידוע כי תסמינים דיכאוניים מהווים מרכיב חשוב בהשלכות של Long COVID והם קוראים לתת את הדעת לאפשרות של אובדנות על-רקע השלכות Long COVID ולהשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הבסיס הביולוגי לממצאים אלו.
Journal of Psychiatric Research 2021
לידיעה ב-Healio