מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
על פי תוצאות ממחקר עוקבה פרוספקטיבי שפורסם ב- San Antonio Breast Cancer Symposium, בקרב נשים עם סרטן שד המטופלות במעכבי ארומטאז (AI), תוסף של ויטמין D וסידן מגן מפני איבוד עצם לאחר 5 שנים. המחקר לא מצא הבדל בתוצאות צפיפות מינרל העצם לאחר 5 שנים בין נשים עם סרטן חיובי לקולטנים להורמונים שטופלו במעכבי ארומטאז (AIG) לבין חולים שליליים או חיוביים ל-HER-2 שטופלו בטיפול אחר (CG).
לכשני שלישים מהנשים עם סרטן השד יש גידולים חיוביים לקולטנים להורמונים, ולכן הן מטופלות לעיתים קרובות בטיפול אנדוקריני כמו מודולטורים סלקטיביים של קולטני אסטרוגן או AI. עם זאת, יש חששות שטיפול ב-AI עלול להוביל לאובדן צפיפות מינרלים בעצמות ולהשפעה על איכות החיים. אובדן זה מושפע ממגוון גורמים, כולל משקל גוף, פעילות גופנית, עישון, צריכת אלכוהול, שימוש בקורטיקוסטרואידים, סידן בתזונה ורמות ויטמין D במחזור הדם. ויטמין D עוזר לווסת את ספיגת הסידן והזרחן, ומבטיח שריכוזי הפלזמה שלהם גבוהים מספיק לבריאות העצם. אבל מחסור בוויטמין D הוא בעיה שכיחה. "המחסור משמעותי באוכלוסייה הכללית ובמיוחד בחולי סרטן שד לאחר גיל המעבר. לפיכך, לתוספת ויטמין D וסידן יש השפעה על חייהן של נשים אלו", אמר החוקר הראשי. יחד עם זאת, "יש לבצע מחקרים גדולים יותר כדי להוכיח את התיאוריה הזו, אבל, בחולים שאינם סרטניים כבר ביססנו היטב את היתרונות של ויטמין D ותוספי סידן", אמר.
החוקרים בדקו נשים לפני תחילת הטיפול, לאחר 6 חודשים ולאחר 5 שנים. אלו עם רמות ויטמין D מתחת ל-30 ננוגרם\מ"ל קיבלו 7,000 IU ליום במשך 8 שבועות, ואחריו מנת תחזוקה של 1,000 IU ליום. נבדקות עם אוסטיאופניה קיבלו תוסף סידן (500 מ"ג סידן פחמתי), ואלו עם אוסטיאופורוזיס קיבלו 4 מ"ג חומצה זולדרונית (Zometa, Novartis).
היו 140 חולות הן בקבוצות AIG והן בקבוצת CG. הגיל הממוצע היה 65 שנים. 64% מקבוצת AIG ו-71% מקבוצת CG סבלו ממחסור בוויטמין D בתחילת המחקר. לאחר 5 שנים, האחוזים ירדו ל-17% ו-16%, בהתאמה. שתי הקבוצות הראו ירידה משמעותית בצפיפות המינרלים של העצם בצוואר הירך ובעצם הירך ב-6 חודשים וגם ב-5 שנים, אך לא היה הבדל משמעותי ביניהן. לא היה הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות ביחס לאובדן צפיפות העצם בעמוד השדרה.
לכתבה ב-Medscape