הפחתת רמות חומצה אורית בדם אל מתחת ל-3.6 מ"ג/ד"ל בחולים עם גאוט לא הובילה לשיפור תוצאות המחלה ומלווה בעליה בהיקף טיפול תרופתי ותופעת לוואי נלוות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם הפחתה אינטנסיבית של רמות חומצה אורית בדם מובילות לשיפור מדדי ארוזיות עצם בחולים עם גאוט. לצורך כך, הם השלימו מחקר אקראי, מבוקר, כפל-סמיות, אשר כלל 104 משתתפים עם גאוט תחת טיפול להפחתת רמות חומצה אורית בדם וריכוז חומצה אורית בדם של 3.6 מ"ג/ד"ל ומעלה. המשתתפים חולקו באקראי ליעד חומצה אורית בדם של מתחת ל-2.4 מ"ג/ד"ל (איזון אינטנסיבי) או מתחת ל-3.6 מ"ג/ד"ל (איזון סטנדרטי).
הטיפול הפומי להפחתת ריכוז חומצה אורית בדם הותאם להשגת היעד שנקבע. התוצא העיקרי היה מדד ארוזיות כולל בבדיקת CT. מדד OMERACT שימש כתוצא משני של המחקר.
מהנתונים עולה כי למרות שרמות חומצה אורית היו נמוכות יותר משמעותית בזרוע הטיפול האינטנסיבי, בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי (P=0.002), שיעור נמוך יותר של משתתפים בזרוע האינטנסיבית השיגו את יעד חומצה אורית שנקבע לקבוצתם (62% לעומת 83%, בהתאמה, p<0.05). חולים בזרוע הטיפול האינטנסיבי נדרשו למינונים גבוהים יותר של Allopurinol (ממוצע של 746 מ"ג/יום לעומת 496 מ"ג/יום, P<0.001) והשתמשו באופן נרחב יותר בטיפול משולב (p=0.0004).
עליות קטנות במדדי ארוזיות תוארו בשתי הקבוצות לאורך שנתיים, ללא הבדל בין הקבוצות.
בשתי הקבוצות תועד שיפור במספר תחומים שנבחנו במדד OMERACT, כולל התלקחויות גאוט, טופי, כאב, הערכה גלובאלית של החולים, איכות חיים בריאותית ומגבלה בפעילות, ללא הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות.
שיעורי אירועים חריגים ואירועים חריגים חמורים היו דומים בין הקבוצות.
בהשוואה לרמות חומצה אורית בדם של מתחת ל-3.6 מ"ג/ד"ל, קשה להשיג הפחתה אינטנסיבית יותר של חומצה אורית עם טיפול פומי להפחתת חומצה אורית, גישה המובילה בעומס טיפול גדול יותר וללא שיפור במדדי ארוזיות עצם בחולים גאוט.
Arthritis & Rheumatology 2021