חדשות

בעקבות אזהרת משה''ב לשימוש ב-EMS , תגובת המשווק ומאמר אורח מאת פרופ' פריצשה : האם שיטת האימון של EMS מסוכנת יותר משיטות אימון אחרות ?

17/01/2016

מאת מערכת אי-מד

כזכור פירסם בשבוע שעבר משרד הבריאות בשבוע שעבר אזהרה הנוגעת לשימוש במכשירי EMS בזו הלשון :

"משרד הבריאות מזהיר מפני סכנות בריאותיות הכרוכות בשימוש מכשיר EMS אשר לאחרונה, משתמשים בו למטרת כושר והרזיה.
מדובר במכשירים המשמשים לגירוי שרירים ומיועדים לשימוש רפואי בלבד.
המכשירים מיועדים לשימוש בידי צוות רפואי מיומן (בעיקר רופאים ופיזיותרפיסטים) לצרכי אבחון ושיקום. 
אין להשתמש במכשיר זה במכוני כושר. שימוש ללא פיקוח רפואי עלול לגרום לסכנה בריאותית."
 
בעקבות אזהרה זו העבירו אלינו משווקי המכשור בארץ את תגובתם , המופיעה להלן :

טכנולוגיית ה EMS (גירוי חשמלי של השרירים) משרתת את עולם הרפואה והשיקום עשרות שנים ובהצלחה. לאור ההצלחה הקלינית, החלו חברות טכנולוגיה בעולם לפתח מכשירים
ליישום אזרחי לא רפואי, על מנת לאפשר גם לקהל הרחב להשתמש בטכנולוגיה הזו לטובת שיפור ביצועים ואימון גופני יעיל.


כבר לפני יותר מעשור, לאור מחקרים והתקדמות גדולה מאוד של הטכנולוגיה בעולם, פותחו אמצעים ומכשירים מתקדמים ביותר המבוססים על גירוי חשמלי של השרירים - 
מכשירים המאפשרים אימון גופני מלא של ספורטאים ואנשים בריאים, היות ושיטה זו מאפשרת אימון בטוח, אפקטיבי ביותר ובזמן קצר מאוד. 

לאור פיתוחים אלו, העומדים בתקנים ובתקנות החמורות ביותר בגרמניה ובמקומות נוספים בעולם, הוקמו אלפי מכונים וחדרי כושר בכל אירופה, המאפשרים ביצוע אימון גופני באמצעות טכנולוגית EMS.
מאות אלפי אזרחי המדינות השונות באירופה נוהרים למקומות אלו כבר למעלה מעשור על מנת להתאמן בשיטה שהוכחה מחקרית כיעילה ובטוחה. 
בכל העולם פעילות זו מתבצעת בליווי מאמן כושר מוסמך ועד כה לא תועדו מקרים רפואיים חריגים וכל המחקרים מראים כי הסיכון בשיטת אימון זו, אינו שונה מכל אימון גופני אחר.

בתקופה האחרונה בישראל, לאחר כניסת טכנולוגיה זו לשימוש הציבור הרחב ובניגוד למה שמתרחש בעולם כבר למעלה מעשור, החלו פרסומים שונים באמצעי התקשורת המציגים טכנולוגיה זו כמסוכנת, זאת מאינטרסים לא ברורים.

על מנת לחזק את דיווחי התקשורת בדבר המסוכנות של שיטה זו, הסתמכה העיתונאית שהובילה את הקמפיין כנגד הטכנולוגיה על מספר מקרים בודדים, הכולל מקרה של אשפוז אחד בלבד, 
שבהם התרחשה לכאורה עליה במדד ה CPK לרמות גבוהות עד כדי חשש מסיכון בריאותי.

מונח מקצועי רפואי זה הוצג לציבור כחריג ביותר, הגורם לסיכון ממשי של המתאמנים בשיטה זו. 
מה שלא נאמר לציבור והוסתר לחלוטין, שעלייה במדד CPK בבדיקות דם לאחר אימון אינטסיבי, יכולה להתרחש כתוצאה מכל אימון גופני, בלי קשר לטכנולוגית EMS

השימוש המניפולטיבי והציני שנעשה במונח רפואי של עליית ה CPK, כאילו הוא מתקיים רק באימון בשיטת EMS, גרם למשרד הבריאות, כנראה כתוצאה של לחץ תקשורתי להוציא הודעת אזהרה לציבור באשר לשיטת אימון זו.

משרד הבריאות לא ערך כל בדיקה ממשית לטכנולוגיה המדוברת ונשען על דיווחים בודדים על עליה במדד CPK לרמות מסוכנות כביכול, דבר שיכול להתרחש ואף מתרחש בכל אימון גופני ובכל שיטה.
 

ידוע לנו על מקרים רבים שבהם אימון מוגזם בכל תחום ספורטיבי, עלול לגרום לנזק וכי תופעת האימון המוגזם ויצירת עומס יתר על השרירים - העלול ליצור סיכון רפואי, אינו חריג ואינו מתרחש רק בשיטת אימון EMS, אלה מתרחש בכל אימון גופני כולל אימון ריצה, חדר כושר, TRX וכד'.

אם נכון הדבר והיות ועליית רמת
CPK יכולה להתרחש בכל אימון גופני, משרד הבריאות היה צריך להוציא הודעת אזהרה לציבור להמנע מאימון גופני בכל שיטה, לא רק בטכנולוגיית EMS

אנו קוראים למשרד הבריאות לחזור בו מהודעתו אשר בוצעה ללא בדיקה מסודרת ועל בסיס נתונים רפואיים שאינם קשורים לאימון בשיטת
EMS, יערוך בדיקה מסודרת ויגלה כי הפך, ללא ידיעתו, לכלי ניגוח מסחרי המונע כניסת טכנולוגיה מתקדמת זו לשימוש.

על ההודעה חתום אבי גמבש , מחברת
 EMS advanced training technologies Israel LTD
 
בנוסף נשלחו אלינו גם שני מאמרים מאת פרופ' דירק פריצשה (בתמונה) , קרדיולוג החוקר את ה-EMS מזה כעשור שבו הוא דן בסוגיית הבטיחות של המיכשור לצרכי כושר גופני, וכן נספח מחקרים ומקורות הנוגעים לתכונות המיכשור.  כפי שניתן לראות פרופ' פריצשה מתייחס לסוגיות הבטיחותיות ולעליה באינזים CK ומשמעויותיו (המאמר הראשון) , אך עדיין סבור ששיטת אימון זו אינה מסוכנת יותר משיטות אחרות (המאמר השני) .
 

האם אימון גופני בשיטתEMS  יכול להזיק לבריאות המתאמנים?/מאת  פרופ' דירק פריצשה

נשאלתי פעמים רבות לאחרונה האם אימון EMS עשוי להזיק באופן כלשהו. מאמר עדכני אשר פורסם ב Spiegel-Online התייחס לנזק הרציני אשר עשוי להיגרם לכליות עקב אימון EMS

הייתי רוצה לתת הצהרה ברורה בנושא, ולהבהיר את הרקע עבור כל אלה אשר חשים לא בטוחים.

תרגילי בניית שרירים פועלים על ידי ראשית גירוי וכיווץ חלק מסיבי השריר, כך שהשריר מתפרק כתוצאה מגירוי היתר. הגוף מגיף על ידי בנייה של סיבי שריר נוספים, בעלי רמת תגובה נימית טובה יותר (אפקט האימון).

'אברי' השריר הופכים לבעלי ביצועים משופרים, ומנצלים את החמצן טוב יותר. באמצעות אימון EMS, ניתן כעת להעלות את כיווץ השריר באופן כמעט בלתי מוגבל, תוך שימוש ברמות זרם משתנות, ללא השפעה של כוח רצון או מאמץ מצדך.

נתקלתי בחולי לב במרפאה שלי, אשר כבר לא היו מסוגלים להתאמן עקב מצבם, אך אימון EMS אפשר זאת עבורם, ונתן להם עידוד רב.

מספר מצומצם מתוכם העלו את העוצמה לרמה גבוהה מאד במהלך פרק זמן ללא פיקוח, מאחר ורצו להגיע לתוצאות מהירות יותר. 2 מטופלים סבלו נזק ממשי לשרירים, אשר עלה על עייפות שריר פשוטה.

מה קרה?

מאמץ היתר של השרירים הלא-רגילים לאימון הוביל לשיעור גבוה יותר של נזק תאי בסיבי השריר.

היה גידול באנזים הקריאטין קינאז המשויך לשריר בדם עקב התנוונות התא. בנוסף, מיוגלובין חופשי עבר לזרם הדם.

קריאטין קינאז הינו סמן טוב בדם  לגבי מאמץ/נזק לשריר. מיוגלובין יכול להוביל לחסימה בצינורות הכליה במידה ונמצא בכמויות גדולות.

הדבר עשוי להוביל לנזק זמני לכליות. במקרים קיצוניים, הדבר עשוי אף להוביל ל'סינדרום התרסקות', אשר במסגרתו הכליות כמעט ולא מסוגלות לסנן עוד.

בנוסף, מצבי גוף כאמור מתרחשים לעיתים תכופות יחסית בענפי ספורט הדורשים ביצועים גבוהים: סינדרום ההתרסקות מתועד היטב בתחום הקיקבוקסינג והיאבקות למשל, אך במקרים אלה, מערכת השריר היא זו אשר סופגת את הטראומה.

עובדה:  הסיכוי לנזק גופני הינו ממשי, ונצפה באנשים ללא כושר גופני בנוסף למטופלים (צעירים) נלהבים יתר על המידה.

אך באף אחד מהמקרים הנזק לא היה קבוע או אפילו מורכב.

 הייתי רוצה לתת לכם כלל אצבע זה:

התאמן מספיק על מנת לאמץ את עצמך, אך היה בטוח כי אתה עדיין מסוגל לנשום במהלך שלב הגירוי.

אל תגזים (בייחוד בהתחלה!)

ה"מינון" השבועי המומלץ שלי עבור אנשים אשר אינם ספורטאים הינו שני אימוני כוח EMS בני עשרים דקות כל אחד, בשילוב עם שני אימוני EMS בני עשרים דקות כל אדם של אימון לב-ריאה, ואין לעלות על משכי אימון אלה.

אנשים המתאמנים לעיתים תכופות מציבים לעצמם יעדים שאפתניים. תשוקה נפוצה היא להשיג את היעדים בפרקי זמן קצרים אף יותר.

עליך לשים לב לנתונים הבאים: השינויים האנזימטיים הראשונים (עליה בקריאטין קינאז (CK) לקטט דהידרוגנאז (LDH) מתרחשים מיידית במסגרת תקופת האימון (2-3 אימונים שבועיים של 20-30 דקות), וההשפעה גוברת ככל שהמתאמן הינו בכושר נמוך יותר.

בכמה מקרים, ראינו כי רמת ה CK עלתה בכמה אזורים לאחר 20 דקות של אימון EMS, תוך שימוש ב Easy Motion SkinÒ - התוצאות אשר נראות בדרך כלל לאחר ריצת מרתון!

תופעה זו עשויה להיות בעייתית עבור אנשים ללא כושר גופני, מאחר וחסימת כליות עשויה להתרחש פרק זמן מסוים לפני שמבחינים בה.

שינויים תאיים (כגון עליה בתאי הלוויין בשריר, עלייה במספר תאי השריר העמידים לסיבולת) מתחילים לאחר 3 שבועות בלבד של אימון.

לאחר 6 שבועות, רבים מהשינויים מושלמים, ואז מתרחשים שינויים מבניים במערכת השרירים (גידול יתר והרחבת הנימים).

כל אלה מתרחשים כתהליכים מואצים.

גם אימון בעצימות גבוהה יותר לא תוביל להאצה, ובמקום זאת, תגרום למאמץ יתר של השרירים, עם הפחתה במיופיבריל של השריר והפחתה בסבילות לאימון.

הוכח כי דיאטות חלבונים מיוחדות יסייעו בתמיכה בתוכנית האימון.

אימון גופני בשיטת EMS (גירוי חשמלי של השרירים) אינו מסוכן יותר מכל אימון אחר/מאת פרופסור ד"ר דירק פריטשה

 

EMS הינה צורה של תרפיה הידועה (מעל 70 שנה) כשיטה בונת שריר. השיטה פותחה על מנת להתמודד עם גורמים שונים של ניוון שרירים. עקב הדרישות הטכניות של היישום וסטאטוס הציוד הזמין באותם ימים, השימושים ב EMS היו אפשריים רק באמצעות תרגול פיזיותרפי עד לסוף המילניום.

מאז תחילת המילניום החדש, מכשירי EMS הפכו לזמינים, ובאמצעות חדשנות טכנית, מאפשרים את השימוש בגירוי חשמלי על שרירי ליבה של אנשים, במצבים דינמיים וסטאטיים כאחד. מכשירים אלה מאפשרת כעת תמיכה ממוקדת ואפקטיבית במהלך האימון.

ההשפעות נבחנו על ידי מוסדות מחקר רבים, ופורסמו על ידי קבוצות מחקר שונות (ראה נספח).

החתום מטה פיקח ופרסם את התוצאות של מעל 2000 יישומי EMS על חולים קרדיולוגיים בעלי ביצועים קרדיולוגיים נמוכים. בנוסף, סקרנו את כלל הספרות המפורסמת בנושא EMS, בין אם בתצורה של טיפול או כדרך אימון.

בנספח, נכלל תקציר של ההשפעה המדעית של אימון EMS עבור חולים, אנשים בריאים וספורטאים:

·         מקסימום כוח ועיבוי שרירים

·         כוח וביצועים

·         ספרינט וקפיצה

·         סיבולת

·         מניעת דלדול שריר השלד ובריחת סידן בעצמות

·         ביצועים, סיבולת וביצועים; צריכת חמצן בסף האנאירובי; צריכת חמצן מקסימאלית במטופלים בעלי אי ספיקת לב כרונית.

בהסתמך על העדות המדעית המוכרת האמורה, EMS הגיעה כעת לרמה גבוהה של קבלה במדינות רבות. בגרמניה בלבד במהלך חמש השנים האחרונות, מספר מרכזי הכושר המציעים EMS עלתה ליותר מ 6000 מכונים. צרכיהם של מתאמנים להגיע לתוצאות גבוהות מהאימון בפרק זמן קצר נענות באופן אידיאלי על ידי EMS. על כן, EMS מחזיקה במקום מכובד עבור אנשים בעלי אורח חיים ועבודה אינטנסיבי. EMS מציגה תוצאות חיוביות מוכרות ומאומתות בטיפול בחוליים רבים נוספים, לא רק לגבי מערכת השרירים, אלא גם בהפרעות מטבוליות, אוסטיאופורוזיס, השמנת יתר, סכרת ועוד.

הסיכונים הכרוכים ב EMS ניתנים להשוואה ואינם גבוהים מאשר סוגי ספורט אחרים. הסיכונים נגרמים כאשר השריר נתון במאמץ עקב הפעלת כוח או חשמל גבוהה מדי. מצב זה מבוטא על ידי המונח המוכר "שרירים כואבים", המוגדרים מעבדתית כהפרשת חומצת חלב מוגברת. עומס יתר חזק עשוי לגרום לפעילות מוגברת של קריאטינין קינז (CK) בסרום. עליה קיצונית של ה CK, המוכרת מענפי ספורט אחרים (קיקבוקסינג, האבקות,  מרתון ועוד), העשויים לגרום לסיכון אפשרי לכליות, לא תועד עד כה למרות מיליוני יישומים EMS על מטופלים, אנשים בריאים וספורטאים.

שימוש ב EMS צריך להתבצע באמצעות הדרכה אחראית על ידי תרפיסט ספורט מיומן או על ידי איש מקצוע מיומן אחר, מנות אימון מתוכננות, ופיקוח אחראי על האימון. שתייה מספקת לפני האימון חשובה. בהתבסס על דרישות מקדימות אלה, EMS כצורת אימון או תרפיה, יעילה מאד ומהווה נוהג אשר נבחן ביסודיות באופן מדעי ללא סיכון מוגדר או סכנה בריאותית.

ההתייחסות ל EMS כמתאים בלעדית למרפאות של פיזיותרפיסטית או רופאים, מתייחסת ככל הנראה לרמת הידע, אשר אינה לוקחת בחשבון את ההתפתחויות של 10-15 השנים האחרונות. להיפך, יתרונות ה EMS ידועים משך עשרות שנים. האפקטיביות הגבוהה של גירוי חיצוני של שרירים במכשירים הזמינים כיום (אשר נבחנו ואושרו בהתאם לתקנים אירופיים), ניתנת לשימוש בדרך האידיאלית על מנת להוביל גם לתוצאות אימון אופטימאליות בפרק זמן קצר מאד. הדבר נכון במיוחד לגבי מכשירי EMS הפועלים באופן אלחוטי לחלוטין. מכשירים אלחוטיים אלה תומכים בצורות הדינמיות של האימון בדרך מצוינת.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני