במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול קרינתי אדג'וונטי כנגד DCIS (Ductal Carcinoma in Situ) הפחית את הסיכון להישנות הממאירות באותו שד בלמעלה מ-50%, בהשוואה למעקב בלבד.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לתאר את הסיכון בטווח הארוך להישנות ממאירות באותו שד לאחר טיפול קרינתי לעומת מעקב בלבד בנשים עם סרטן שד מסוג DCIS בסיכון-טוב. המחקר כלל נשים לאחר ניתוח להסרת הגוש באבחנה של DCIS שזוהה בממוגרפיה, בגודל עד 2.5 ס"מ, עם שוליים חופשיים של לפחות 3 מ"מ ודירוג גרעיני נמוך או בינוני. המשתתפות חולקו באקראי לקבלת טיפול קרינתי או מעקב בלבד. טיפול בטמוקסיפן היה אפשרי.
מדגם המחקר כלל 636 נשים שחולקו באקראי בין 1999 עד 2006. הגיל החציוני של הנשים עמד על 57 שנים והגודל הפתולוגי הממוצע של הגידול היה 0.6 ס"מ. הכוונה להתחיל טיפול בטמוקסיפן הייתה דומה בשתי הקבוצות (69%); עם זאת, תועדו הבדלים בשיעורי הטיפול בפועל, כאשר 58% מהנשים בזרוע הטיפול הקרינתי ו-66% מאלו בזרוע המעקב קיבלו את הטיפול (P=0.05).
לאחר חציון מעקב של 13.9 שנים, שיעורי ההיארעות המצטברים לאחר 15 שנים של ממאירות באותו שד עמדו על 7.1% עם קרינה, לעומת 15.1% עם מעקב (p=0.0007; יחס סיכון של 0.36, רווח בר-סמך 95% של 0.20-0.66). שיעורי הישנות מקומית פולשנית עמדו על 5.4% לאחר טיפול קרינתי ועל 9.5% עם מעקב בלבד (p=0.027, יחס סיכון של 0.44, רווח בר-סמך 95% של 0.21-0.91).
מניתוח רב-משתני עלה כי רק טיפול קרינתי (יחס סיכון של 0.34, p=0.0007) וטמוקסיפן (יחס סיכון של 0.45, p=0.0047) לוו בירידה בשיעורי הישנות ממאירות באותו שד.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול קרינתי הפחית משמעותית את היארעות כלל ממאירויות וממאירויות פולשניות באותו שד בנשים עם DCIS בדרגת סיכון טובה, עם יתרון הנשמר לאורך 15 שנים. הם קוראים לרופאים להסתייע בנתונים אלו במסגרת תהליכי קבלת החלטות לטיפול בנשים עם סרטן שד מסוג זה.
J Clin Oncol 2021
לידיעה ב-MedPage Today