חדשות

השמנה מנבאת תוצאות טובות יותר לטיפול אימונותרפי כנגד סרטן כליות (JAMA Oncol)

16/03/2021

 

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד מסת גוף גבוה מלווה בשיעורי הישרדות גבוהים יותר בחולים עם סרטן כליות גרורתי תחת טיפול במעכבי בקרה חיסונית.

 

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 735 חולים (גיל חציוני של 63 שנים, 75% גברים) עם סרטן כליות ונתונים זמינים אודות מדד מסת הגוף, אשר קיבלו טיפול במעכבי PD-1/L1 לבד או בשילוב עם מעכב VEGF או CTLA-4. חציון משך המעקב אחר החולים עמד על 13.5 חודשים.

 

בתחילת הטיפול, 37% מהמשתתפים סווגו כבעלי עודף-משקל או השמנת יתר (מדד מסת גוף של 25 ק"ג למטר בריבוע ומעלה), ו-63% היו בעלי מדד מסת גוף תקין.

 

מהנתונים עולה כי בקרב חולים עם מדד מסת גוף של 25 ומעלה משך ההישרדות הכוללת היה ארוך יותר משמעותית, עם שיעורי הישרדות לאחר שנה אחת של 79% לעומת 66% באלו עם מדד מסת גוף נמוך יותר (יחס סיכון של 0.75, רווח בר-סמך 95% של 0.57-0.97, p=0.03).

 

החוקרים כותבים כי הקשר בין מדד מסת גוף גבוה יותר ובין הישרדות כוללת היה עקבי בתתי-קבוצות שונות של חולים שסווגו לפי מאפייני הגידול ומאפייני הטיפול, כולל קטגוריית הסיכון של הגידול, ההיסטולוגיה וקו הטיפול.

 

בחולים עם מדד מסת גוף גבוה יותר תועדו שיעורי תגובה גבוהים יותר מספרית, בהשוואה לאלו עם מדד מסת גוף נמוך יותר (30% לעומת 21%, בהתאמה; יחס סיכויים מתוקן של 1.51, p=0.06) ומרווח זמן ארוך יותר מספרית עד לכישלון הטיפול (7.4 לעומת 4.9 חודשים; יחס סיכון מתוקן של 0.98, p=0.83).

 

נטל המוטאציות של הגידול ב-319 חולים בהם הושלם ריצוף הדור הבא לא היה שונה בין הקבוצות, עם ממוצע של 6.8 מוטאציות למגה-בייס. ניתוח לפי שכיחות שינויים גנטיים לא הדגים הבדלים משמעותיים.

 

ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם פרדוקס ההשמנה שתואר בעבר עם טיפול במעכבי VEGF באוכלוסיה זו.

 

JAMA Oncol 2021

 

לידיעה ב-MedPage Today

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני