במתבגרים עם עקמת אידיופטית לא תועד שינוי משמעותי בהתנהגות או בתפקוד הרגשי ללא תלות בגישת הטיפול, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-American Academy of Orthopedic Surgeons.
מדגם המחקר כלל מתבגרים עם עקמת אידיופטית אשר סווגו לקבוצות לפי גישת הטיפול הנבחרת: מחוך, ניתוח או טיפול שמרני. כל החולים השלימו את שאלון BASC-2 (Behavioral Assessment Survey of Children) לפני ושנתיים לאחר טיפול וההורים השלימו סקר דומה.
מהנתונים עולה שיעורי היארעות גבוהים של חשש רגשי בתחילת המחקר, ללא שינוי באף אחת מקבוצות המחקר לאורך שנתיים של מעקב. החוקרים ציפו כי השימוש במחוך יהיה מלווה בהשפעה מסוימת על ההתנהגות או המצב הנפשי, כאשר ניתוח צפוי היה להוביל לשיפור מסוים עם הזמן, אך בפועל כמעט לא היו הבדלים בין ההתערבויות הללו.
עם זאת, החוקרים מצאו כי בקרב אלו עם עקמת חמורה, בשני שליש מהמקרים ההורים דיווחו על הערכה תקינה. דהיינו, לא היה להם חשש בנוגע לבריאות הנפשית של הילד.
ממצאים אלו מדגישים את החשש הקיים אודות הבריאות הנפשית והכללית של ילדים הנדרשים לטיפול בשל עקמת אידיופטית בגיל ההתבגרות ומעידים על החשיבות של רופאים לפנות להורים ולילדים במטרה להבין כיצד הם מתמודדים עם המצב.
מתוך כנס ה-AAOS
לידיעה ב-Healio