Testosterone Deficiency

טיפול בטסטוסטרון עשוי להפחית אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה בגברים עם רמות טסטוסטרון נמוכות מאוד (מתוך כנס מטעם ה-European Association of Urology)

טסטוסטרון

מנתונים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-European Association of Urology עולה כי טיפול ארוך-טווח בטסטוסטרון הפחית משמעותית את הסיכון לאוטם לבבי ואירועים מוחיים בגברים עם רמות טסטוסטרון נמוכות .

החוקרים השלימו מחקר שכלל 805 גברים עם חסר טסטוסטרון מגרמניה וקטאר, שהוגדרו בסיכון גבוה לאוטם לבבי או אירועים מוחיים עקב סיפור משפחתי, לחץ דם, רמות כולסטרול, סוכרת, או משקל. המשתתפים חולקו לטיפול פראנטרלי ארוך-טווח בטסטוסטרון במינון של 1,000 מ”ג כל 12 שבועות (412 גברים, גיל ממוצע של 58 שנים) או שימוש כביקורות (393 גברים, גיל ממוצע של 64 שנים).  החוקרים עודדו את כל הגברים להקפיד על אורח חיים בריא, עם המלצות בנוגע לתזונה, צריכת אלכוהול, עישון ופעילות גופנית.

בתחילת המחקר, מדד Framingham Risk Score הממוצע עמד על 15.5 נקודות באלו בזרוע הטיפול בטסטוסטרון ועל 15.8 נקודות בקבוצת הביקורת (p<0.05) והסיכון הממוצע למחלה קרדיווסקולארית לאחר עשר שנים עמד על 22.7% בזרוע הטיפול בטסטוסטרון ועל 23.5% בזרוע הביקורת (p=0.11).

לאחר 8 שנים, בזרוע הטיפול בטסטוסטרון שיעורי התמותה עמדו על 3.9%, אך לא דווח על מקרים של אוטם לבבי או אירועים מוחיים. מנגד, בזרוע הביקורת, שיעורי התמותה עמדו על 18.8% ותועדו 70 מקרי אוטם לבבי ו-59 אירועים מוחיים.

ממצאי המחקר הצביעו על ירידה של 25% בסיכון לאוטם לבבי ואירוע מוחי בגברים מתחת לגיל 55 שנים ועל ירידה של 15% בסיכון בגברים מעל גיל 60 שנים.

שיפור בגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, כולל השמנה, איזון גליקמי, פרופיל שומנים ו-CRP, תועד בקרב גברים בזרוע הטיפול בטסטוסטרון, אך בקבוצת הביקורת נרשמה החמרה בגורמי סיכון אלו.

מניתוח סטטיסטי עלה חלה ירידה של 15.5% עד 24.7% באירועים קרדיווסקולאריים לאחר טיפול ארוך-טווח בטסטוסטרון.

החוקרים כותבים כי על רופאים המטפלים בגברים עם רמות טסטוסטרון נמוכות, המצויים בסיכון גבוה להתקפי לב או אירועים מוחיים, לשקול גם מתן טיפול בטסטוסטרון כאחד ממרכיבי הטיפול.

מתוך כנס מטעם ה-European Association of Urology

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת ותנגודת מוגברת לאינסולין עלולים להביא לעליה בסיכון לפגיעה במבנה ותפקוד הלב בצעירים עם מדד מסת גוף תקין, כאשר בנשים ההשפעה חמורה יותר מגברים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרגליקמיה ותנגודת לאינסולין הם מציבים מקדימים הופעת סוכרת מסוג 2 בצעירים ומלווים בשינויים במבנה הלב וכלי הדם, […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Endocrine Disorders מדווחים חוקרים מטורקיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד HOMA-IR (או Homeostasis Model Assessment Insulin Resistance), QUICKI (או Quantitative Insulin-Sensitivity Check Index) ויחס גלוקוז/אינסולין בצום מנבאים טוב יותר עמידות לאינסולין מאשר מדד TyG (או Triglyceride Glucose Index) בילדים עם עודף-משקל או השמנת-יתר. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לבחון […]

  • הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    במבוגרים עם נטייה גנטית משמעותית לסוכרת מסוג 2 הצופים בטלוויזיה במשך פחות משעה ביום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשור היה נמוך יותר בהשוואה לאלו ללא נטייה גנטית משמעותית אשר צפו בטלוויזיה במשך שעתיים ויותר בכל יום, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. מחקר העוקבה נועד לבחון את הקשר […]

  • האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    בהשוואה לפעילות גופנית בלבד, משלב אימון גופני עם ג’ל טסטוסטרון לא הוביל לשיפור מרחק הליכה בשש דקות בנשים מבוגרות זמן קצר לאחר תיקון שבר ירך והגבלה בתפקוד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לשברי ירך השפעה משמעותית על בריאות הציבור, כאשר עד 76% מהחולים בארצות הברית […]

  • ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ממחקר מבוסס-אוכלוסייה משבדיה, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת BJS Open, עולה כי אין הבדלים משמעותיים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם לאחר כריתה מלאה של בלוטת הריס לאורך חציון מעקב של 11 שנים. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה להערכת הבדלים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם שעברו כריתה מלאה של בלוטת התריס […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך