מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Emergency Medicine, עולה כי הפרעות קרישה חדות נפוצות בעת הפניה לחדרי מיון של ילדים לאחר חבלה רב-מערכתית וקשורות עם חומרת הפציעה ושיעורי תמותה גבוהים משמעותית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו כי קיים קשר בין הפרעות קרישה ובין חבלה, כאשר הפרעות אלו הן חלק ממשולש התמותה, ביחד עם היפותרמיה וחמצת. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את שכיחות הפרעות קרישה בעת ההגעה לחדר מיון ואת הקשר עם חומרת הפציעה, התוצאות ושיעורי התמותה.
מדגם המחקר כלל 91 ילדים שפנו לחדר מיון בבית חולים אחד, כאשר מדדי PTS (Pediatric Trauma Score), ISS (Injury Severity Score) ו-GCS (Glasgow Coma Scale) שימשו להערכת חומרת הפציעה ותפקוד איברים נקבע על-פי מדד SOFA (Sequential Organ Failure Assessment).
החוקרים מדווחים כי הפרעות קרישה בעת האשפוז ליחידת טיפול נמרץ בילדים זוהו ב-33 ילדים (39.3%): 21 בנים ו-12 בנות. מדדי PTS נעו בין 1-12 (ממוצע של 8.2) ב-51 ילדים ללא הפרעות קרישה ובין 1- ועד 11+ (ממוצע של 6.8) ב-33 ילדים עם הפרעות קרישה. מדדי ISS ו-GCS נעו בטווח שבין 4-57 ובין 3-11, בהתאמה, בחולים עם הפרעות קרישה, בעוד שבאלו ללא הפרעות קרישה מדדי ISS נעו בין 4-41 ומדדי GCS נעו בין 8-15. מדדי SOFA נעו בין 0-10 בילדים ללא הפרעות קרישה ובין 0-15 באלו עם הפרעות קרישה. בקרב 33 הילדים עם הפרעות קרישה, שבעה לא שרדו (21%), כולם עם נזק לרקמת המוח, בעוד שכל פצועי הטראומה ללא הפרעות קרישה שרדו (p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הנתונים מעידים על קשר בין הפרעות קרישה לאחר חבלה רב-מערכתית ובין חומרת הפציעה ושיעורי התמותה.
J Emerg Med. 2014;47(5):539-545
לידיעה במדסקייפ