לפי הנחיות עדכניות מטעם ה-American Thoracic Society, Infectious Diseases Society of America ו-Centers for Disease Control and Prevention, על רופאים לבחור בבדיקות אבחנתיות חדשות להערכת מקרים חשודים לזיהום בשחפת.
ההנחיות העדכניות נוגעות לבדיקות שפותחו מאז ההנחיות הקודמות שפורסמו לפני כ-17 שנים, כולל בדיקות IGRA (Interferon-Gamma Release Assay) ובדיקות מולקולאריות. מטרת ההנחיות לספק גישה מובנית לביצוע הבדיקות, המלצות לרופאים המשלימים בדיקות לשחפת לטנטית ולשחפת בחולים עם סימנים ותסמינים של המחלה.
הכותבים ממליצים על בדיקות אבחנתיות על-בסיס IGRA, במקום תבחין טוברקולין עורי, במקרים של חשד לשחפת לטנטית בנבדקים בסיכון נמוך או בינוני להתקדמות המחלה ולאחר חיסון BCG. בדיקות IGRA עדיפות על תבחין טוברקולין עורי מאחר וניתנות לביצוע בביקור יחיד והרגישות והסגוליות שלהן תואמת או עולה על אלו של תבחין טוברקולין עורי בחולים לאחר חיסון כנגד שחפת.
עם זאת, בדיקות IGRA הן יקרות וקשה לפענח את התוצאות, הן דורשות דגימת דם ובחולים שלא קיבלו חיסון BCG, הדיוק שלהן אינו עולה על זה של תבחין טוברקולין עורי. לאור זאת, המומחים כותבים כי תבחין טוברקולין עורי מהווה חלופה מקובלת, בעיקר במקרים בהם IGRA אינו זמין, יקר מדי או מסורבל מדי.
ההנחיות ממליצות כנגד בדיקות של נבדקים בסיכון נמוך לזיהום והתקדמות המחלה מאחר והסיכון של טיפול מונע ב-Isoniazid עשוי לעלות על פוטנציאל התועלת. למרות זאת, בדיקות אלו מבוצעות לעיתים קרובות עם רישום לבית ספר, במסגרת מקום העבודה, או במסגרת מוסדית אחרת. במקרים אלו לעיתים קרובות מתקבלות תוצאות שגויות, העשויות להוביל לטיפול מיותר, ולאור זאת, לסיכון מיותר לפגיעה כבדית.
בחולים עם סימנים לשחפת פעילה יש להשלים בדיקות כיח, תרביות ובדיקות מולקולאריות, בעיקר באלו בסיכון מוגבר, דוגמת נשאי HIV או אלו המתגוררים עם חולה שחפת. בחולים עם אישור לשחפת מומלץ טיפול בשילוב עם מומחה למחלות זיהומיות/מחלות ריאה.
Clin Infect Dis. Published online December 8, 2016
לידיעה במדסקייפ