במאמר שפורסם בכתב העת BMJ Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי עומס אנטי-כולינרגי גבוה מלווה בשיעורים מוגברים של נפילות ושברים, ממצאים המדגישים את חשיבות הערכת הנטל הכולינרגי בטיפול בחולים עם פעילות-יתר של שלפוחית השתן.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין העומס האנטי-כולינרגי המצטבר ובין הסיכון לנפילות ושברים בחולים עם פעילות יתר של שלפוחית השתן. הם השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל חולים עם פעילות-יתר של שלפוחית השתן תחת ביטוח Medicare (2007-2015).
מדגם המחקר כלל 154,432 מבוגרים עם פעילות-יתר של שלפוחית השתן ו-86,966 מבוגרים ללא פעילות-יתר של שלפוחית השתן, הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 56 שנים, 68% היו נשים.
העומס האנטי-כולינרגי המצטבר נקבע לאורך תקופה של 12 חודשים לפני תחילת האינדקס (עומס בסיסי) וכל שישה חודשים לאחר מכן. העומס סווג לפי הקטגוריות הבאות: ללא עומס אנטי-כולינרגי (0), עומס נמוך (1-89), בינוני (90-499) או גבוה (500 ומעלה). החוקרים בחנו את הקשר עם שיעור הנפילות או שברים ובין העומס האנטי-כולינרגי (במהלך ששת החודשים הסמוכים לאירוע נפילה או שבר).
חציון העומס האנטי-כולינרגי עמד על 30 והיה גבוה יותר בקשישים (גילאי 65 שנים ומעלה, 183) בהשוואה לצעירים (מתחת לגיל 65 שנים, 13). השיעור הלא-מתוקן של נפילות או שברים במהלך התקופה עמד על 5.0 מקרים ל-100 שנות-מטופל ונע בין 3.1 באלו ללא עומס אנטי-כולינרגי עד 7.4 באלו עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה. הסיכון המתוקן לנפלות ושברים היה גדול יותר עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה יותר במהלך ששת החודשים הקודמים, עם יחס סיכון של 1.2 בהשוואת עומס אנטי-כולינרגי נמוך לעומת העדר עומס אנטי-כולינרגי ויחס סיכון של 1.4 בהשוואת עומס גבוה להעדר עומס אנטי-כולינרגי. שיעור הנפילות ושברים היה גבוה יותר בכ-40% באלו עם פעילות-יתר של שלפוחית השתן, בהשוואה לאלו ללא ההפרעה הנ"ל בתפקוד השלפוחית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי רמות גבוהות יותר של עומס אנטי-כולינרגי מלוות בשיעורים גבוהים יותר של נפילות ושברים, ממצאים המדגישים את חשיבות בחינת העומס האנטי-כולינרגי בטיפול בחולים עם פעילות-יתר של שלפוחית השתן.
BMJ Open 2019
הערת מערכת:
אחד הכלים המומלצים לרופאים הוא מחשבון ACB המאפשר לבדוק את העומס הכולינרגי תחת הטיפול הנוכחי ובהתאם לבחון חלופות טיפול מתאימות.