מאת ד"ר עמית עקירוב
לתרופות אנטי-כולינרגיות השפעה קצרת-טווח על התפקוד הקוגניטיבי, אך עד כה לא היו עדויות מספקות באשר להשפעה של שימוש ארוך-טווח בתרופות אלו על סיכון מוגבר לדמנציה. כעת, על בסיס התוצאות של מחקר שבחן את ההשפעה ארוכת הטווח אשר פורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine , עולה כי חשיפה למספר סוגים של תרופות אנטי-כולינרגיות חזקות מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה גם בטווח הארוך.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין טיפולים בתרופות אנטי-כולינרגיות ובין הסיכון לדמנציה במבוגרים בגילאי 55 שנים ומעלה. המחקר נערך במרפאות כלליות באנגליה, אשר תרמו נתוני מטופלים למאגר QResearch. החוקרים בחנו אם קיים קשר בין חשיפה לתרופות אנטי-כולינרגיות ובין הסיכון לדמנציה בקרוב ל-60,000 חולים עם אבחנה של דמנציה ולמעלה מ-225,000 ביקורות בגילאי 55 שנים ומעלה, התואמות בגיל, מין, מרפאה כללית וזמן קלנדרי. לצורך המחקר חישבו החוקרים את החשיפה המצטברת לתרופות אנטי-כולינרגיות על-בסיס מידע אודות מרשמים ל-56 תרופות בעלות תכונות אנטי-כולינרגיות חזקות.
החשיפה העיקרית הוגדרה כ-TSDD (Total Standardized Daily Doses) של תרופות אנטי-כולינרגיות שניתנו במהלך 1-11 השנים שקדמו לתאריך האבחנה של דמנציה, או תאריך תואם בקבוצת הביקורת (תאריך אינדקס). החוקרים חישבו את יחס הסיכויים לדמנציה על-רקע חשיפה מצטברת לתרופות אנטי-כולינרגיות, לאחר תקנון לגורמי סיכון רלבנטיים.
מבין כלל אוכלוסיית המחקר (284,343 מקרים וביקורות תואמות), 179,365 (63.1%) היו נשים והגיל הממוצע עמד על 82.2 שנים.
יחסי הסיכויים המתוקנים לדמנציה עלו מ-1.06 (רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.09) בקטגוריית החשיפה הנמוכה ביותר לתרופות אנטי-כולינרגיות (חשיפה כוללת של 1-90 מינונים יומיים מתוקנים) ועד 1.49 (רווח בר-סמך 95% של 1.44-1.54) בקטגוריה העליונה (מעל 1,095 מינונים יומיים מתוקנים), בהשוואה לאלו שלא קיבלו כל למרשמים לתרופות אנטי-כולינרגיות במהלך 1-11 השנים שקדמו לתאריך האינדקס.
החוקרים מדווחים על עליה משמעותית בסיכון לדמנציה עם חשיפה כוללת של מעל 1,095 מינונים יומיים מתוקנים של תרופות אנטי-כולינרגיות ממשפחת נוגדי-דיכאון (יחס סיכויים מתוקן של 1.29), תכשירים לטיפול במחלת פרקינסון (יחס סיכויים מתוקן של 1.52), תרופות אנטי-פסיכוטיות (יחס סיכויים מתוקן של 1.70), תרופות אנטי-מוסקריניות לשלפוחית השתן (יחס סיכויים מתוקן של 1.65) ותרופות נוגדות-פרכוס (יחס סיכויים מתוקן של 1.39).
התוצאות היו דומות כאשר החוקרים הגבילו את החשיפה לחלון שבין 3-13 שנים לפני תאריך האינדקס (יחס סיכויים מתוקן של 1.46) או 5-20 שנים (יחס סיכויים מתוקן של 1.44). הקשרים היו בולטים יותר במקרים שאובחנו לפני גיל 80 שנים.
השיעור המיוחס לאוכלוסיה על-רקע חשיפה כוללת לתרופות אנטי-כולינרגיות במהלך 1-11 השנים שקדמו לאבחנה עמד על 10.3%.
ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות הפחתת החשיפה לתרופות אנטי-כולינרגיות במבוגרים בגיל העמידה ובקשישים.
JAMA Internal Medicine, July 2019
הערת מערכת:
בהמשך לממצאי מחקר זה, הנכם מוזמנים להיעזר במחשבון ACB להערכת עומס כולינרגי.